מְשִׁיבָת

°, ת"נ, — כנוי להתורה: וזכר ברוך נשבת, ונרו ידעך ונכבת, שלא הניח עוסק במשיבת, ולא היה לו בן כי אם בת יוחס' של אחימעץ מאיטליה, ניבויאר 125. — ואמר הפיטן: דבקו אור לאור, דפקו יחד לֵאור, החדש ושבת, הנחה להוגי משיבת, ואורו כמשנַים, וטוב לעינים (מחז' איטלי', יוצ' שבת ור"ח, תאמת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים