°, ש"ז, —  שה"פ, ההפך מן מהירות:  יש להם עסקים רבים ובאים לדין ואין לי מתון לעיין בדינם (רש"י מ"א ג ט).  שאין שהות ומתון לדבר (הוא, כתוב' פז.).  מהרתי בראשונה וכו' ובעיני היה גנאי לתת מתון ופנאי (תשו' ר"ת קמו).  כמי ששקל מממונו אלף זוז לחמשה וכו' ורוצה לאמת אצלם במהרה מה שנשאר מן הכל וכו' התחייבו להאמין מה שאמר להם ויש להם מתון לדעתו מדרך החשבון (ר"י א"ת, הקד' או"ד לרסע"ג).  ואמר החכם המתון שאחריתו השגה טובה טוב מן המהירות שאחריתו חסרון (הוא, מבח' הפנינ' לרשב"ג, שער המהירות).  כמו שאדון הבית מוכיח אנשי ביתו ומלמדם כמו מלמד התינוקות והקטנים וכמו שכל אחד מאלו מוכיח מקצת מה שיוכיחהו במתון ולאט ובספוק ובמקצתם בעל כרחם כמו כן המלך (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמ' ג א).  והשיר היה נחמד מזהב ומפז ולא הייתי יכול לקראו במתון, ופי יהלך אל טוריו כפי האתון ולבי ישוב אחור וילך עקלתון (עמנואל, מחבר' יג).  וכל איש משכיל שיקרא בו אני משביע בנפשו שלא יעבור עליו בשילוח רק יתבונן בו במתון התבוננות מופשטת מתאוה ומקנאה (ר' הלל מוירונא, הקדמ' תגמ' הנפש). —  בְּמִתּוּן, כמו במתינות:  והמשמש מטתו בהיות גופו ממוצע בין הקור והחום אז יוכלו טבעיו לנוח ולא יזריע מהר ויוכל לבעול במתון ואז האשה מקדמת לזרוע תחלה (ר"י אבוהב, מנורת המאור ג ב ו ו).  ולא ימחוק (את המדה) בבת אחת מפני שהוא מפחית למוכר אלא בפעם אחת במתון (שו"ע חו"מ רלא ה).  ואמר שכל עוד שהיה לוקח מועד והשערה במיתון והשגחה ועיון לצדדי כל עיון ועיון מהם אז היה משפטו יוצא לאור (רשב"צ דוראן, הק' תפאר' ישראל).  כי לרוב המיתון נדמיתי לשוכן (ר"מ אלשיך, איוב כט כה).  שלא יקח מתון בעצמו בלימוד התורה (המאירי, בית הבחירה על אבות ב ד).