מִתּוּחַ

*, ש"ז, — שה"פ מן מָתַח: סירוג שתי וערב מיתוח או שתי או ערב (חזקיה, ירוש' מו"ק א ח). סירוג או שתי או ערב מיתוח היתה רפה ממתחה (ר' יוחנן, שם). — ומחט של מִתּוּחַ: מחט שניטל חרירה או עוקצה טהורה אם התקינה למיתוח1 טמאה (כלי' יג ה). נטלו ממנו (מן המסרק) שתים ועשאן למלקטת וכו' אחת והתקינה לנר או למיתוח (שם ח). אילן שנעקר ונשתייר בו שורש וכו' כמחט של מיתוח2 (ראב"י איש ברתותא, ערל' א ד). — °בית מִתּוּחַ: אבל אם יש לכם יכולת להחזיר את יריעות לבתי מיתוח ולהעביר עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה (תשו' הגא', הרכבי תלב).



1 במדב"מ מיתון, וכך במשנ' עם גוף הפרוש הערבי של הרמב"ם. וכבר העיר תנחום ירושלמי כי בקצת ספרים הגרסה מיתון במקום מיתוח, והוא הוא.

2 במשנ' שבש"ס מיתון, ובכ"י מיתין.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים