*, — קל לא נמצא.

— פִע', *נִגֵּד, — נִגֵּד אותו, הִכָּהוּ: מה עשה לו הקב"ה (לנבוכדנצר) מסרו למלאך השטן והתחיל מנגדו ואומר לו רשע ליחה סרוחה אמור מה ראית (ר' ברכיה, מד"ר שמות כ). זכה (האדם אשתו היא) כנגדו לא זה מנגדתו (יבמ' סג.). אם זכה תהיה לו עזר ואם לאו לנגדו להלחם (פדר"א יב). — ומצוי בסהמ"א: ותחת פרדו הביא הארי וניגדו וכפתו בריחיים לטעון בעדו (יוחסין של אחימעץ מאיטליה, ניבויאר 112). מיד צוה המלך לאסרם בזיקים ואסרום ונגדום בכל יום וכו' עד שמתו במיתה משונה (מעשיות, ביהמ"ד ילינק ה).