°, ת"ז, לנק' נֶגְדִּית, מ"ר נֶגְדִּיִּים, נֶגְדִּיּוֹת, — שהוא נגד הדבר ולהפך ממנו: ומיוסד (העולם) בד' טבעים עגולים ומרובעים, נגדיים ומהופכים, משוני דרכים (מנח' גיצני, מכת' לר"ד הבבלי, לקו"ק נספח' 59). כי הכחות הם נגדיים מהפעולות אשר עליהם (רלב"ג, מלחמ' ה' א ט). ולזה ברא השם ית' מה שבין אלו היסודות ההפכיות והם האש והמים שתים אחרות נגדיות כמוהם וכו' ונעשה (הרוח) בין האש והמים כדי לבטל מחלוקת אשר בין ב' הנגדיים (תרג' פי' יציר' לאבו סהל בן תמים נד:). שהפרוד והחבור שני נגדיים ואיך אפשר היות נושא אחד לשני נגדיים (ר"א הקראי, ע"ח ג). שהחכמה והסכלות נגדיים ואין ביניהם אמצעי כשאר מיני הנגדיים כמו הראות והעורון וכו' (ר"ז מברצלונה, פי' משלי ה יו). עשיר ורש נפגשו ר"ל בנגדיות ובהפוכות ושניהם סיבתם ית' (שם כב ב). — ובתשברת: ונזדמן שנעשית על ידי החיתוך הזה זויות כז"ח הפנימית של צד שמאל שוה לזויות ח' הפנימית של צד ימין שהיא נגדיית לה (ר"י הישראלי, יסו"ע א ד יח). שכל א' ממיני המרובעים האלה יש לו סגולות והוא שאלכסונו הוא חולק אותו לב' חצאין כלומר לשני משולשים שוים זה לזה ושני צלעיו הנגדיים הם מקבילים זה לזה ושתי זויותיו הנגדיות שוות זו לזו (שם שם כא).