— קל פּוֹעֵל לא נמצא.

— פִע', נִגַּע, פ"י, יְנַגַּע, נִגְּעוֹ, — נִגַּע את פלוני, עָשָׂה בו נֶגַע: וַיְנַגַּע יי' את פרעה נגעים גדלים (בראש' יב יז). וַיְנַגַּע יי' את המלך ויהי מצרע עד יום מתו (מ"ב יה ה). והנה הוא (המלך) מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נִגְּעוֹ יי' (דהי"ב כו כ). — ובסהמ"א, בהשאלה: ועוד תשתה עסיס רמון ותשכב במטות שן ומקלעת פקעים, ועוד תכה, כמכה הכך, את זמנך או תנגע נגעים (ר"ש הנגיד, דבריך). אשל אשר כורת בגרזן יצמח וחבורת חרבות תחיה ולא תחיה חבורת לשון ינגע הלבבות (הוא, בן משלי א). — ובמשמ' הטבעית: המנגעים פני העור (בספר השלמ' הטבע, רשי' שטינשנ' כ"י המבורג, 308,6 .N דף 135). 

— נִפע', נִגַּע, יִנָּגְעוּ, — נִגַע פלוני, הֻכָּה במלחמה וכדומ': וַיִנָּגְעוּ יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר (יהוש' ח יה).

— פֻע', נֻגַּע, יְנֻגָּעוּ, — שנִגְּעוּ אותו, שבאה עליו צרה: בעמל אנוש אינימו ועם אדם לא יְנֻגָּעוּ (תהל' עג ה). — ובתו"מ: בית המנוגע מטילין עליו אפר מקלה (תוספת' מע"ש ה יג). בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות (שם נגע' ו א). מקום היה בגליל שהיו מציינין אותו שהיו אומרים אבנים מנוגעות היו בו (ר"ש בן יהודה, שם). מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד (משנ' שם יג ט). חציה (של ככר שעורו) לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה (ערוב' ח ב). לפי שמצינו בנכנס לבית המנוגע שאינו מטמא בגדים עד שישהא בכדי אכילת פרס (ת"כ מצורע, נגע' ה). והיתה בתיה בת פרעה מנוגעת בנגעים קשים ולא היתה יכולה לרחוץ בחמין וירדה לרחוץ ביאור (פדר"א מח). — ובהשאלה, במליצה, מלכות מנֻגעת, לקויה, לא הגונה: (כתוב) בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מל ישראל מלך עזריה בן אמציה וגו' איפשר לומר כן והלא שניהם מלכו כאחד אלא שמלך מלכות מנוגעת (סדר עולם רבה יט). — ואמר המליץ: ומי שאוהב אותה הוא נחשב בעיני בני אדם מהולל ומשוגע, ובנגע סכלות מנוגע (ר"י חריזי, תחכמ' מב). מה לי ולמנוגע הזה הגרוע כי אכסוף לכספו ולזהבו (ר"י בדרשי, הפרדס א, אוצה"ס ג). — °ובמשמ' לָקָה בנגע מן הנגעים: ועשה לו הלב להיות לו בית מכון לרוח החיים ואם ינוגע הלב ימות האדם (ש' דונולו, חכמוני א א). 

— פָעו', נָגוּעַ, — מֻכֶּה, חוֹלֶה: נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכו' אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נָגועַ מכה אלהים ומענה (ישע' נג ג-ד). ואהי נָגוּעַ כל היום ותוכחתי לבקרים (תהל' עג יד). — ובסהמ"א, במליצה: דבריכם יקרים מפנינים, בעיני הנכונים, וכו' גם מרוים הצמאים, והנגועים מתחלואים (מנחם הגולה, מכת' לקה' קהיר, לקו"ק נספח' 52). — ואמר המשורר: הלעולמים יזנח עם נוקש בעוניו, חלפו ימיו ושניו אך לא חלפו יגוניו, כנגוע גרשתו ושמתו מחוץ למחניו (ר"י הלוי, יום צר). בוגד ידמה כי אין צרי עוד לנגועים לעד וחכמי גוים ישיחון תעתועים (ראב"ע, אל אל וטיבו). — ונְגוּעַ לב: ואמרתי לעם יצא להלות נגוע לב ומתמוגג כמו צי, היצאת להלוֵני בלכתי חפוי ראש אל מקום שכני ורבצי (ר"ש הנגיד, אהוב נפשי).

— נִתפ' *נִתְנַגַּע, — באו עליו נגעים: אפר בתים שנתנגעו ועפר בגדים שנתנגעו אסורין בהנאה (תוספת' ערל' א ז). המשכיר בית לחבירו ונתנגע אומר לו הרי שלך לפניך (שם ב"מ ח ל). מצורע שנתנגע וחזר ונתנגע (שם נגע' ט ז). ומצורע שנתנגע נגעים הרבה (כרית' ב ג). הביא צפוריו ונתנגע לא עלו לו עד שיביא את חטאתו (שם). עתיד ליתן את החשבון כל מי שאמר נתנגע אהרן (ר"י בן בתירה, ספרי במד' קה). — ובסהמ"א: ופרעה המושל היה מתנגע ומתכאב במכאובות ונגעים (יוסיפון, פרק פה). ותחת הקוצים והחרולים יתנגעו ויתנגפו להכנס בקלות הקוצים בבשרם להיות ערומים (רלב"ג, איוב לא). — ואמר המליץ: בחלאת העריות אל תתנגע, ונגע אליך לא יגע (עזר' הבבלי, תוכח' מוסר צב:).