ש"ז, בהפס' נָגַע, בכנ' נִגְעִי, נִגְעֶךָ, נִגְעוֹ, מ"ר נְגָעִים, סמי' נִגְעֵי, — א) נֶגַע שינגע בו אדם, כל מכה וצרה שבאה עליו, Plage; fléau; plague: וינגע יי' את פרעה נְגָעִים גדלים ואת ביתו (בראש' יב יז). עוד נֶגַע אחד אביא על פרעה ועל מצרים וכו' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים (שמות יא א-ה). כל נֶגַע כל מחלה וכו' אשר תהיה לכל האדם (מ"א לז-לח). אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים וּבְנִגְעֵי בני אדם (ש"ב ז יד). לא תאנה אליך רעה וְנֶגַע לא יקרב באהלך (תהל' צא י). הסר מעלי נִגְעֶךָ מתגרת ידך אני כליתי (שם לט יא). אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו ופקדתי בשבט פשעם וּבִנְגָעִים עונם (שם פט לב-לג). נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה נֶגַע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה (משלי ו לב-לג). כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם וכו' אשר ידעו איש נִגְעוֹ ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה (דהי"ב ו כט). — נֶגַע הַלֵּב, כאב או צער רוחני שאדם מרגיש: אשר ידעון איש נֶגַע לבבו (מ"א ח לח). — ב) ביחוד נֶגַע בבשר הגוף וכדומ' , מכה שנגלעת בבשר הגוף, שחין, שאת או ספחת או נתק וכו', Aussatg; lèpre; leprosy: אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לְנֶגַע צרעת וכו' וראה הכהן את הַנֶּגַע בעור הבשר ושער בַּנֶּגַע הפך לבן ומראה הַנֶּגַע עמק מעור בשרו נֶגַע צרעת הוא וכו' ואם בהרת לבנה הוא וכו' והסגיר הכהן את הַנֶּגַע וכו' והנה הַנֶּגַע עמד בעיניו לא פשה הַנֶּגַע בעור וכו' והנה כהה הַנֶּגַע (ויקר' יג ב-ו). ואיש או אשה כי יהיה בו נָגַע בראש או בזקן וכו' (שם כט). וכי יהיה בקרחת או בגבחת נֶגַע לבן אדמדם וכו' והנה שאת הַנֶּגַע לבנה אדמדמת וכו' (שם מב-מג). טמא יטמאנו הכהן בראש נִגְעוֹ (שם מד). — ובבגד: והבגד כי יהיה בו נֶגַע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים וכו' או בעור או בכל מלאכת עור והיה הַנֶּגַע ירקרק או אדמדם וכו' צרעת ממארת הַנֶּגַע טמא הוא (שם מז-נא). — ובבתים, בעץ או באבן: ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כְּנֶגַע נראה לי בבית וכו' וראה את הַנֶּגַע והנה הַנֶּגַע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת וכו' וראה והנה פשה הַנֶּגַע בקירת הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הַנָּגַע וכו' ואם ישוב הַנֶּגַע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים וכו' (שם יד לה-מג). — ובתו"מ: כהן שהוא בקי בנגעים ולא בנתקים ולא בקרחות וכו' לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן (ר"ע, תוספת' נגע' א ב). כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (ר"מ, שם א י). אף על גסות הרוח נגעין באין (הוא, שם ו-ז). צא ופשפש בעצמך וחזור בך שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע (שם). בית אפל אין פותחים בו חלונות לראות את נגעו (ת"כ, מצורע, פרש' ה). מראות נגעים שנים שהן ארבעה בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל והשאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן (נגע' א א). אדם אומר לחבירו השאילני קב חטים ואומר לו אין לי קב שעורים אין לי וכו' מה הקב"ה עושה מגרה נגעים תוך ביתו ומתוך שהוא מוציא את כליו הבריות רואות ואומרים לא היה אומר אין לי כלום ראו כמה חטים יש כאן וכו' (מד"ר ויקר' יז). — ומשל: חזר איש פלוני למקומו כשיחזור הנגע לאותם האבנים (ספרא מצורע, פרש' ז). — ובסהמ"א: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע (ר"מ בוטרילי פי' יצירה ב ד). — ומצוי במליצה בהשאלה: והיו תוך לבבנו נגעים כנגעי איש אשר עמקה שאתו, ושמנו אגרותינו שתי צפרים חיות וזה יום טהרתו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן). ואין רגע, בלי נגע, ולא פגע, בלא חרדה (ר"י הלוי, יצו האל). שלח בצען צֹעיו, ובפתרוס הרבה פצעיו, ובפי-בסת חדש נגעיו (הוא, מי כמוך יחיד). הנה בארץ עניי תורתך שעשועי, היא המרפא לחליי ותחבשת לנגעי (הוא, יום להיטיב). ואחבוש פצעי במלאי גביעי וחפש נגעי באורם ובקר (רמב"ע, תרשיש ב ל). נגע פרידה בלבי פשה ועמקה שאתו (שם ז ס). רבו נגעי כמעט קט אני נספה, יראה צלעי צר ילעג וירחיב פה (ראב"ע, יעלה יפת קול). וכל אלה בני הנבלות, מוכים מנגעי הרכילות (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' יג). — ומשל: ועל צד המליצה אני אומר כל נגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, שלו אינו רואה אבל הוא רואה של אחרים (מנחם המאירי, בית הבחירה א ז). כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעיו (הקד' מעבר יבק). — ובמשמ' העקרית הטבעית: מה היא רפואת נגעים צריך לסדר סדר נכון במזון טוב והרקת וטהרת הגוף בכלל וכו' (ר"י צהלון, אוצה"ח י ג). ויתילדו התוספות ההם ויהיה מזה טחורים ומורסות ונגעים (מ' אלדבי, ש"א ד ג).
אֲבַעְבֻּעוֹת. — * אוּם. — °אִכּוּל. — בֹּהַק. — °בַּהֶקֶת. — בַּהֶרֶת. — גַּבַּחַת. — °גִּדְּמוּת. — °גַּחֶלֶת. — גָּרָב. — *חֲזָזִית. — °חֲזִיר. — *חָטָט. — * חִכּוּךְ. — °חלי הנמלה. — °חלי הפיל. — חלי השועל. — * חֲפָפִית. — חַרְחֻר. — °חָרֶלֶת. — חֶרֶס. — יַבֶּלֶת. — יַלֶּפֶת. — מִחְיָה. — מַכָּה. — מִכְוָה. — מִסְפַּחַת. — *מֻרְסָה. — נֶתֶק. — סַפַּחַת. — °סַרְטָן. — פְּחֶתֶת. — *פִּשָּׂיוֹן. — קַָרַחַת. — * צמחים. — צָרֶבֶת. — צָרַעַת. — שְׁחִין. — שְׂאֵת. — *תִּלְתּוּל.