נַדְרָנִית

*, ש"נ, — כמו נַדָּרִית: האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה וכו' אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה (ר"מ ור' יהודה, כתוב' עא.). — ובסהמ"א: שעל האב ללמד בתו דרך ישרה ומישר דרכיה שלא תהא נדרנית (ר"י בר' אנטולי, מלמ' התלמי', מטות). — ולזכ' נַדְרָן: אמר לו הקב"ה לנתן הנביא נתן האדם הזה שאני משלחך אצלו נדרן הוא קודם עד שלא ידור לך ואמור לו לא אתה תבנה לי בית (ר' סימון, מדר' שמואל כו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים