נַדְרָנִית
*, ש"נ, — כמו נַדָּרִית: האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה וכו' אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה (ר"מ ור' יהודה, כתוב' עא.). — ובסהמ"א: שעל האב ללמד בתו דרך ישרה ומישר דרכיה שלא תהא נדרנית (ר"י בר' אנטולי, מלמ' התלמי', מטות). — ולזכ' נַדְרָן: אמר לו הקב"ה לנתן הנביא נתן האדם הזה שאני משלחך אצלו נדרן הוא קודם עד שלא ידור לך ואמור לו לא אתה תבנה לי בית (ר' סימון, מדר' שמואל כו).