פ"י, נָדְרָה, נָדָרָה, נָדַרְתָּ, נָדַרְתִּי, נָדְרוּ, נָדַרְנוּ, נֹדֵר, לִנְדֹּר, *לִדּוֹר, נִדְרוּ, תִּדֹּר, יִדֹּר, יִדַּר, תִּדְּרוּ, —  נָדַר פלוני נֶדֶר, הוציא מפיו דברים של קבלת נדר על עצמו:  וַיִּדַּר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי וכו' (בראש' כח כ).  אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נָדַרְתָּ לי שם נדר (שם לא יג).  על פי אשר תשיג יד הַנֹּדֵר יעריכנו הכהן (ויקר' כז ח).  איש או אשה כי יפלא לִנְדֹּר נדר (במד' ו ב).  זאת תורת הנזיר אשר יִדֹּר קרבנו ליי' שם כא.  וַיִּדַּר ישראל נדר ליי' ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם (שם כא ב).  איש כי יִדֹּר נדר ליי' או השבע שבעה וכו' ואשה כי תִדֹּר נדר ליי' (שם ל ג-ד).  ואם בית אישה נָדָרָה או אסרה אסר על נפשה בשבעה (שם יא).  וכל מבחר נדריכם אשר תִּדְּרוּ ליי' (דבר' יב יא).  כי תִדֹּר נדר ליי' אלהיך לא תאחר לשלמו וכו' וכי תחדל לִנְדֹּר לא יהיה בך חטא (שם כג כב-כג).  וַיִּדַּר יפתח נדר ליי' (שפט' יא ל).  ויעש לה את נדרו אשר נָדָר (שם לט).  וַתִּדֹּר נדר ותאמר יי' צבאות וכו' ונתתיו ליי' (ש"א א יא).  אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נָדַרְתִּי ליי' בחברון כי נדר נָדַר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יי' ירושלם ועבדתי את יי' (ש"ב טו ז-ח).  וְנָדְרוּ נדר ליי' ושלמו (ישע' יט כא).  עשה נעשה את נדרינו אשר נָדַרְנוּ לקטר למלכת השמים (ירמ' מד כה).  וארור נוכל ויש בעדרו זכר וְנֹדֵר וזבח משחת לאדני (מלא' א יד).  נִדְרוּ1 ושלמו ליי' אלהיכם (תהל' עו יב).  אשר נשבע ליי' נָדַר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי וכו' עד אמצא מקום ליי' (שם קלב ב-ה).  טוב אשר לא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר ולא תשלם (קהל' ה ד).  ויזבחו זבח ליי' וַיִּדְּרוּ נדרים (יונ' א יו).  ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נָדַרְתִּי אשלמה (שם ב י). —  ובתו"מ:  התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו (גיט' ד ג).  מלמד (הכתוב) שאין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך (בן פטורי, ר' יהושע בשמו, תוספת' סוט' ו א).  יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר (ר' יהושע, נזיר ח א).  לאחד שהיה מתאוה לבנים ונולדה לו בת נודר בחייה חזר ונולד לו בן הניח הבת והיה נודר בחיי הבן (ר"א בן עזריה, מכי' בא, מס' דפסח' טז).  אלו אדם קורא לכלבו בשם אביו וכשהוא נודר נודר בחיי כלב זה במי האב מתקנא בבן או בכלב (ר' גמליאל, שם יתרו, בחדש ו).  היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך (ר"מ, סנה' ג ב).  כל היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת יחזור וידירנה (הוא, כתוב' עב.).  טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר (הוא, נדר' ט.).  טוב מזה ומזה נודר ומשלם (ר' יהודה, שם).  כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל (ר"א בן יעקב, נדר' ג א).  האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימים לא אמר כלום (שם י ז).  כל נשים של בית אביך היו נודרות יהא לי בן הגון למלכות ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז וכו' (ר"ש בן יוחאי, סנה' ע:).  אילו היית יודע שהנודר כאלו נוטל חרב ודוקרה בלבו נודר היית (ר' יצחק, ירוש' נדר' ט א).  כל הנודר אעפ"י שהוא מקיימו נקרא חוטא (רב דימי, בבלי שם עז:).  מעשה באחד שנדר ולא שלם את נדרו והלך לפרוש בים הגדול ושקעה ספינתו ומת בים (רב הונא, מד"ר ויקר' לז). —  ונָדַר מִן דבר, קבּל עליו בנדר לא לעשות הדבר, לפרוש מן הדבר:  נדרה מלהניק את בנה בית שמאי אומרים שומטת את דדיה וב"ה אומרים כופה אותה להניק (תוספת' כתוב' ה ה).  הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהם (ר"מ, חלה א ב).  הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק (נדר' ו א).  הנודר מן הירק מותר בדלועין (שם ז א).  וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ דור הנאה ממנו (בר קפרא, קדוש' מא.). —  ופָעוּל:  היה נדור מן הככר וכו' (תוספת' דמאי ב כג).  נדור מחבירו הנאה (נדר' מו.). —  וקצת במשמ' יָעַד ואמר לפלוני שיעשה דבר, שיתן לו דבר:  הלכו ומינו (לכהן גדול) את נחוניון וקינא בו שמעון אחיו והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל אמר להן ראו מה נדר לאהובתו א"ל לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך (ירוש' יומ' ו ד). —  ומצוי בענין זה בסהמ"א:  הרוצה למכור שום חפץ ואמר לסרסור השתדל בזה הענין למוכרו ואתן לך כך וכך ועשה הסרסור מה שעשה ונמכר החפץ ההוא ואינו נותן לו מה שנדר (תשו' הגא', מהד' מנטובה, סי' רעב).  וילך אל פגורוס מלך פרס וידור לו אנטיגנוס אלף ככרי זהב (יוסיפון, הוצ' גינצב', דף רנג).  כאשר הטה לבו אנטיגנוס באלף ככרי זהב ואשר נדר לו לתת שמונה מאות נשים משועות יהודה (שם, דף רנה).  ומעשה באחד שנגנב ממונו ונדר מאה דינר לאחד שיעשה בהשבעת שדים שידע מי גנבו (סמ"ג, מ"ע, סי' עד).  כל דבר הנראה שיושם לפני שנים להזכירם ענין נדור ביניהם יקרא אות (רמב"ן בראש' ט יב).  אחר שנדרו לך בשכרך לתת לך הבחורה ועתה חוזרין בהם (שו"ת ריב"ש ה).  והתנה נשתרוק עם חתנו הנז' שכל ערך הנדוניא שנדר לתת לבתו וכו' יתננה במטלטלין ותכשיטין (שם קד).  שאתה היית מוכן לילך ליריד ואני אמרתי לך שהיה נמצא שם תולעת שני בזול ואני נתתי לך מעות לקנותו ואני נדרתי לך בו שליש הריוח וכו' אפילו לדבריך שאתה אומר שנדרתי לך השליש בהם מה שאיני מודה לך אין לך ליקח (שו"ת הרא"ש פח ו).  ומלבישים הכלה  במלבוש נדור מהחתן (ספ' אפריון עשה לו, פרק כא).  ראובן שטוען על שמעון מכרת לי חפץ של זהב בתורת זהב וכו' ושמעון משיב לא נדרתי לך כלום וכו' ואם תשבע שנדרתי לך שהוא של זהב אשלם (מרדכי, ב"מ סי' רצא, בשם רבינו מאיר).  ראובן שמכר בית לשמעון ונדר לו לסלק המצרן (שם, סי' קכד).  ושמעון השיב לא נדרתי לך שום ריוח (שם ב"ק, סי' קכד).  ויעתר לו הקיסר וימלא את שאלתו ונדר את הנערה הנזכרת לו לאשה (ר"ד גנז, צמח דוד, שנב לאלף ו).  אדם שנדר לחבירו להיות בעל ברית או נדר להניח למול את בנו (מהר"מ מרוטנברג, שערי תשו' ד).  וכאשר ראה המלך רובירטו דברי האפיפיור הבין ושלח שלוחים לשנגישה ונדר לה מאה אלף פרחים מצד היהודים ונתפייסה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה יד).  כמי שנודר שוחד להשופט (ר"י אברבנאל, ויגש א).  ונתן עיניו בלאה וירא כי לא יכול לפתותה וילך לשר מושל העיר ונדר אליו שחד (שו"ת ר"נ גירונדי סז).  ונדר לו ולסוס שלו לשכירות בכל יום דינר (שו"ת תרומ' הדשן שיח).  והלך לשופט ונדר לו שוחד גדול (שו"ת פרח מטה אהרן כז).  אבל אם היו נודרים לנער קטן ויאמר לו תלמוד ואתן לך אשה יפה או בית או תהיה מלך אז לא ילמוד עבור זה (אורח' צדיק', שער יראת שמים).  ונדר לו (לרופא) חמשים פרחים אם יתרפא (שו"ת בנימין זאב רפ).  ובתוך הזמן שהיה משרת אותו נדר ראובן לשמעון ואמר לו בשכר שרותך עמי תבטח עלי שאני אתן לך מאה פרחים (שו"ת תורת אמת עה). —  °נָדַר בשעת תפלה וכדומ', אמר לתת להקהל כך וכך:  וכן הוא המנהג לנדור בשעת תפלה (רשב"ם קהל' ה ג).

—  נִפע', *נִדַּר, —  נִדַּר הַדָּבָר, נועד בנֶדֶר לגבוה וכדומ':  כל שנידר ונידב קרב בבמת יחיד כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמת יחיד (ר' מאיר, תוספת' זבח' יג יב).  הגוסס ובן שמונה לא נידר ולא נערך והיוצא ליהרג לא נידר ולא נערך (הוא, ערכ' א ג). נערך מפני שדמיו קצובין אבל אין נידר מפני שאין דמיו קצובין (ר"ח בן עקביא, שם).  נשים ועבדים נודרין ונידרין נערכין ומעריכין (שם ב).  הכל מעריכין ונערכין נודרים ונידרים (משנ' שם א א).

—  הִפע', *הִדִּיר, — הִדִּיר את פלוני שיעשה דָּבָר, הטיל את הדבר עליו בנֶדֶר:  המדיר את חבירו שיאכל אצלו (דמאי ד ב). הגוים נודרין ומדירין (תוספת' ערכ' א ב).  אם לא נדרת מדירך אני (שם נדר' ז א). —  והִדִּירוֹ בְּדָבָר:  מעשה בר"ח בן חנניה שהדירו אביו בנזיד והביאו אביו לפני רבן גמליאל הזקן והיה ר"ג בודקו שמא בא לכלל סימנין (תוספת' נדה ה טו).  האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר (נזיר ד ו). —  ולְדָבָר:  המדיר בנו לתמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר (ר' יעקב, נדר' לח:). —  הִדִּירוֹ דָבָר, אסר עליו הדבר בנֶדֶר:  המקדיש את נכסיו ונתן עיניו לגרש את אשתו ר' אליעזר אומר ידירנה הנאה וגובה כתובתה מן ההקדש (תוספת' ערכ' ד ה).  מעשה באחד שהדיר את אשתו שלא לעלות לירושלם התירו לו את נדרו ועלתה ובא ושאל את רבי יוסי אמר אילו הייתה יודע שמבטלת דבריך שלא בפניך היית מדירה (שם נדר' ה א).  המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה (כתוב' ז ד).  —  והִדִּירוֹ מִדָּבָר, במשמ' זו:  המדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות ב"ה אומרים שבת אחת כתוב' ה ו.  המדיר את אשתו מליהנות לו (שם ז א).  עמד הורקנוס אביו (של ר' אליעזר) על רגליו ואמר רבותי אני לא באתי אלא להדיר אליעזר בני מנכסי (אדר"נ ו).

—  הָפע', *הֻדַּר, מֻדָּר (מודר), מֻדַּרְנִי, —  מֻדָּר פלוני מִדָּבָר, אסור עליו הדבר בנֶדֶר:  המודר הנאה מחבירו עד הגשמים (שבי' ט ז).  אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכו' המודר מאכל  מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנור (נדר' ד א).  המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא זה ונוטל מזה (שם ז).  האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך (שם א א).  כמדומה את שמודר הנאה מישראל אני (ר' פנחס לרבי, חול' ז:). —  והֻדַּר הנֶדֶר:  נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה (גיט' לו.).