פ"ע, תָּנוּט, — נָטָה הָאָרֶץ, נָעָה בשעת רַעַשׁ וכדומ': יי' מלך ירגזו עמים ישב כרובים תָּנוּט הארץ תהל' צט א. — ואמר המליץ: מרעם ורוח מסועה וסער תנוט ארץ והרים ירגזון ב"ז, תרג' ב"ס מד יז.