ש"ז, — אדם בעל נְכָלִים: וארור נוֹכֵל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני (מלא' א יד). — ומצוי בסהמ"א במשמ' בעל מרמות: וכוח הנפש עם הגוף והשכל, מי משלשתם הנוכל (ר"י חריזי, תחכמ' יג). — ואמר המליץ: אני קדר אני רוכל, אני נגיד ואמרכל, אני רמאי אני נוכל, אני הוא ולא אחר (עמנ', מחבר' ט).