1 ש"נ, מ"ר נְחִילוֹת, — כלי מכלי הנגינה: למנצח אל הַנְּחִילוֹת2 מזמור לדוד (תהל' ה א).
1 לא נתברר מקור מלה זו ופרושה בודאות, ועי' הערה לקמן.
2 בפרוש מלה זו נתחבטו כל המפרשים הקדמונ' והחדש' ולא מצאו דבר מתקבל על הלב. התרגומים היונים (השבעים, עקילס וסומכ') תרגמו נחילות במשמ' נחֲלָה, ובמשמ' זו פרשוהו בעלי המדרש: למנצח על הנחלה אין כתיב כאן אלא אל הנחילות על הנחלה שנחלתם אותו ועל הנחלה שנחל אתכם וכו' בשני נחילות הנחלנו אותך ואתה הנחלתנו את התורה ואת ארץ ישראל וכו' (מדר' תהל' ה א), וכך קצת המפרשים הקדמונים. אך יונתן תרגם חינגין, שהוא רקוד, ובמלה זו תרגמו ת"א ות"י בכל מקום את השם מחול, מחולות. רסע"ג גזר אותו מן שרש חלה, במשמ' בקשה ותחנה, והשיג עליו דונש וז"ל: ואמר כי הנחילות מן ויחל משה ופירושו כמות תפלה. ע"כ. והעיר ע"ז ראב"ע: אמר הגאון לשון תפלה מן ויחל משה ור"א לא פירש מאומה והנכון כי תחלת המזמור הוא כמו פיוט שטעמו על כך ועל כך ואלו היינו יודעים אנה אותו מזמור אז היינו מחפשים לדעת טעם נחלות אולי הוא מלשון נחלות לשון רבים. ע"כ. רה"ג פרש (הביאו רד"ק בשרשיו) מלשון נחיל של דבורים: ר"ל כי ניגונו היה דומה לשריקת דבורים, ע"כ, עי' ערך °נחיל. ריב"ג לא הזכירו. רש"י הביא בשם מנחם שפתר נחילות ועלמות וגתית וידותון במשמ' כלי זמר, ודחה גזרת המלה מן נחל במשמ' ירושה ואמר: ויתכן לפתור נחילות גייסות כמו נחיל של דבורים וכמו ונחלי בליעל תרג' יונתן סייעת חייבין, תפילה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל ואומר המשורר את המזמור בשביל כל ישראל. ע"כ. והחדשים, קצתם סוברים שהוא שם כללי לכל כלי נגינה של נפיחה, וקצתם אמרו שהוא מין כלי נגינה מיוחד בזמן הבית השני, וצורתו שני חלילים מחֻברים יחד.