נָכַס
°1, פ"י, — טָבַח, שָׁחַט: טבעו נכסו רובדי דוכני, בגיא המת כנקטל מכהני (ר"א קליר, קינ', איכה תפארתי). אבח חסידי ומשיחי נכס, אוילי עמי כהקריצוני להרכס (ר' יוסף בר שלמה, שבת א חנכה, אודך כי אנפת).
— פִע', °נִכֵּס, — כמו נָכַס: צאלים יסוכוהו, צפה לערכהו, צדו לנכסהו, צנועים לכוסהו (רשב"י הבבלי, אל נשא).
1 מארמית.