נָלוֹז
נפע' מן לוּז, עי"ש, והוסיפה, בתלמ': נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו (רשב"א, כלא' ט ח). — ובסהמ"א: מבין ורש כבד אך איש חיל סכל כל רגע דך, כי זה עשיר מאון רק זה מרשע גם נלוז הוא דך (רמב"ע, תרשיש ט יח-יט). מפני שהשועל אומ' עליו שאין במיני החיות יותר נלוז ממנו (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב יד). מה אומר הנלוז, ישבתי בסוד משחקים ואעלוז (עמנ', מחבר' ו). ובשטף עובר נס גם הוא במעקשים ונלוזים להמלט על נפשו (א' מאפו, אה"צ ה).