נְלִיזָה

°, ש"נ, — בחכמת התכונה, נטית אחד הכוכבים במסלולו: ואם יהיה מקום הירח מכ"ה ממזל תאומים עד חמש מעלות ממזל סרטן וכו' לא תקח כלום לפי שאין כאן נליזת מעגל (רמב"ם, קדוה"ח יז י). ולא נתן החשבון לקחת מן הרוחב השני כלום יהיה האורך השני עצמו הוא האורך השלישי (שם יא). והכ"ד מעלות הנשארות במקצוע צפון אמרו שאין בו ישוב מפני חוזק הקור הנמצא שם תמיד מחמת נליזת החמה משם הרבה לצד דרום (ר"י הישראלי, יסו"ע ב ג). ועל המנהג הזה תהיה נטית כל חלק וחלק מהחגורה ונליזתה מגלגל המישור (שם ה). נטית החמה ברקיע ונליזתה פעם לצפון ופעם לדרום (שם ח). וכל מה שירח מוסיף אור ככה מתמעט ממנו הנליזה והקרנים עד אשר יגיע לרביעי החדש שאז יראה לנו חצי חלק של כדור המאיר ולא יראה בו לנו שום נליזה או קרנים (ר"ד גנז, נחמד ונעים רט). ידעתי תכונת העולם וכח היסודות ראשית אחרית ומחצית כל מועד נליזת המסלות ותמורת הימים (נרה"ו, חכמ' שלמה ז יז-יח). — ובחכמת הטבע, נליזת מחט אבן השאבת: הנטיה מדרך הישר הזה נקראת נליזת מחט המאגנעט (למודי הטבע ג ב ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים