* 1, נַנָּס, ש"ז, מ"ר נַנָּסִים, — קצר הקומה ביותר, Zwerg; Nain; dwarf: הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת היפה ואת הננוס2 אומר ברוך משנה הבריות (תוספת' ברכ' ז-ו ג). הכושי וכו' והננס והחרש (בכור' ז ו). הקרחנין והננסין (ר' יוחנן, גמ' שם מג:). ננוס פסול (לעבודה) (חול' סג.). ושמא תאמר אבא שאול ננס הוה אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו (נדה כד:,  מד"ר במד' ט). למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך והיתה שם אשה אחת והיה לה בן ננס וכו' אמרו אם בעיניך מקרוא לפרוס בעינינו הוא  ננס שבננסים (ר"א בר' שמעון, מד"ר בראש' סה). עכשיו אנו עומדים להקיש בכינורותינו לפני הננס הזה (פסיק' רבתי לא). — °ובהמה: אם היתה ננסה כשירה (רמב"ם, פרה אדומה א ב), — *ועמודים ננסים: בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסין (מדות ג ה).