ת"ז, מ"ר נָסִים, — מי שבורח במלחמה מפני האויב: אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נָס ונמלטה אמרי מה נהיתה (ירמ' מח יט). קול נָסִים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יי' אלהינו נקמת היכלו (שם נ ח).