נָמֵר

1, ש"ז, מ"ר, נְמֵרִים, — חיה טֹרֶפֶת, חֲבַרְבֻּרַת העור, רב הכח וקל המרוץ, Tiger; tigre; tiger: אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נְמֵרִים (שה"ש ד ח). ואהי להם כמו שחל כְּנָמֵר על דרך אשור (הוש' יג ז). וגר זאב עם כבש וְנָמֵר עם גדי ירבץ (ישע' יא ו). על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נָמֵר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף (ירמ' ה ו). וקלו מִנְמֵרִים סוסיו וחדו מזאבי ערב (חבק' א ח). — ובתו"מ: הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש (ב"ק א ד, סנה' א ד). הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (יהודה בן תימא, אבות ה כ). שחש כנמר וביאר את ההלכה (ירוש' יבמ' ח ג). אחת למ' שנה היו (דור המבול) זורעים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה ומתלשים ארזי לבנון בהליכתן והיו אריות ונמרים חשובים עליהם כנימה בבשרו (ר' יצחק, מד"ר בראש' לד). — °ומשל: אל תמכור לי את עור הנמר טרם נלבד ברשתך (א' מאפו, אה"צ יז). — °נָמֵר, אחת מצורות המזלות: הנמר וזנבו לפאת מזרח וראשו אל קו השווי וקצה זנבו אל קוטב דרום (יעקב אנטולי, תרג' ספ' אלפרגני, Rivisat degli Studi Orientali ann III, vol III, 248).



1 בערב' נִמר نمر.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים