ש"ז, בכנ' נִסִּי, — א) כעין דגל ינשא על מקום גבוה לאת, Fahne; drapeau; flag: ונשא נֵס לגויים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ (ישע' ה כו). נתת ליראיך נֵס להתנוסס (תהל' ס י). — ועל ספינה: נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נֵס אז חלק עד שלל (ישע' לג כג). שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לְנֵס (יחזק' כז ז). — ב) בד גבוה: עשה לך שרף ושים אתו על נֵס וכו' ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הַנֵּס (במד' כא ח-ט). — ובד גבוה יתלו עליו הדגל: שרש ישי אשר עמד לְנֵס עמים אליו גוים ידרשו (ישע' יא י). ונשא נֵס לגוים ואסף נדחי ישראל (שם יב). על הר נשפה שאו נֵס הרימו קול להם (שם יג ב). כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נֵס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו (שם יח ג). עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וְכַנֵּס על הגבעה (שם ל יז). וסלעו ממגור יעבור וחתו מִנֵּס שריו (שם לא ט). שאו נֵס ציונה העיזו אל תעמדו (ירמ' ד ו). עד מתי אראה־נֵס אשמעה קול שופר (שם כא). הגידו בגוים והשמיעו ושאו נֵס השמיעו אל תכחדו (שם נ ב). אל חומת בבל שאו נֵס החזיקו המשמר (שם נא יב). שאו נֵס בארץ תקעו שופר בגוים (שם כז). הנה אשא אל גוים ואל עמים ארים נִסִּי והביאו בניך בחצן (ישע' מט כב). סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נֵס על העמים (שם סב י). — היה לְנֵס, למופת, לאזהרה: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לְנֵס (במדב' כו י). — ג) מעשה פלא של כח למעלה מהטבע, Wunder; miracle: ויבן משה מזבח ויקרא שמו יי' נִסִּי1 (שמות יז טו). — ובתו"מ, בענין נֵס הספינה: המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה (ב"ב ה א). והאלהים נסה את אברהם וכו' גדלו כנס הזה של ספינה (ריה"ג, מד"ר בראש' נה). — ואמר המליץ: מזמותי תקלענה לבבי כנס יניס ביום סער ספינה (ר"ש הנגיד, מזמותי). — ומצוי בסהמ"א במשמ' נֵס הדגל: וירא יהודה את אפוליאנוס עומד בתוך נושא נס מקדון ודגלם (יוסיפון, פרק כ). — ואמר המשורר: ושמהו כמו מלך עלי כל וכתב שם יקותיאל בנסו, אשר בנס נתנו על מלכים וכשחק עלי תבל פרשו (רשב"ג, בחר מהחלי). נסי מאור יום הזמן השפל מני ודגל מאפל הרים (רמב"ע, תרשיש ה טו). אם תחקר סוד יסוד בריאות, לכה לנס העמד לכל אות, צורות ולהיות דמות פליאות (ראב"ע, נפשי תזמר). הוא על יד ימיני דגלי, הוא נס על שמאלי, הוא הרי בעתות שפלי, הוא מסעד בנפלי (הוא, שם אלי). הה כי עוני כפפו אותי אחר היותי בזמן כנס (ר"י חריזי, הענק, אות כ). דגל חסדים ונס כל מהלל, ענין שעפים וסוד מעלל, מוליך חכמים ושרים שולל (יוסף בר' ששת, מה לדל בספרד, JQR N.S. 1913, 94). אני עבדך ברוב חסדך עשה עמי לטובה אות, וכימי צאת באין יוצאת הראני נפלאות, ושא הנס צור לכנס הפזורים בכל פיאות (סדור תימני ליוה"כ, מנומם בעת, כ"י בריט"מ). — *ובענין נִסִּים ונפלאות: על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות וכו' שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה (תפ' חנכה, על הנסים). ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת (תפ' י"ח, מודים). לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח וכו' ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה (רבן גמליאל, פסח' י ה). הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה (ברכ' ט א). ניקנור נעשו נסים לדלתותיו (יומ' ג י). לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (ר' ינאי, שבת לב.). וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא י"ב לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו וכו' וכולו קיים לעתיד לבא (ר' יהודה, כרית' ה:). אמר להן (משה לישראל) מן הנס שהוא עושה לכם במשיכתו אתם יודעים בשחיטתו (מכי' בא, מס' דפסח' ה). עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים וכו' (אבות ה ה). אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו (ר' אלעזר, נדה לא.). נס גדול היה נעשה בלחם הפנים סלוקו כסדורו (ריב"ל, יומ' כא.). נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס (הוא, שבת כג.). אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים (מעי' יז:). מהו שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו (ירוש' ברכ' ט א). כרובים בנס היו עומדין (שמואל, יומ' כא.). גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה (ר' חייא בר אבא,  נדר' מו.). מעשה נסים יש בדבר (ר' יונה, מד"ר בראש' ד). אמר חזקיה מה אנו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה כבר מודעת זאת מסוף העולם ועד סופו לא כבר עמד גלגל החמה באמצע הרקיע וראו נסיו וגבורותיו של הקב"ה עד סוף העולם (ר' לוי, שם שה"ש, אתי מלבנון). הנרות הללו אנו מדליקין על הישועות ועל הנסים ועל הנפלאות אשר עשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכו' כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך (מס' סופר' כ ו). בא וראה נסיו ופלאיו של הקב"ה העולם היה מים במים אעפי"כ פינה לתוך מלא (פסיק' רבתי, שור או כשב). — נֵס בתוך נֵס: (כתוב) ויבלע מטה אהרן את מטותם וכו' נס בתוך נס (ר' אלעזר, שבת צז.). בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש עמד יורקמי שר הברד לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע ארד ואצנן את הכבשן וכו' אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר של ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש ארד ואקרר בפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס (ר"ש השלוני, פסח' קיח.). — ומצוי בסהמ"א: אני אעש לאל שירים כפולים, עלי נסים אשר עשה כפולים (ר"ש הנגיד, הלי תעש). ואגיד פלאך בעדת חסידים ונסיך בתוך עוטי גדילים (שם). ולך נסים קטנים ועצומים ונפלאה נקלה וחמורה (הוא, אלוה עז). נס תפליא ואת מטהו תפריח, בו תרצה וכל מעשהו תצליח (ר"י הלוי, צאן אבדות). יקרו נסיך לאֹם בך נושעת, נפלאים מעשיך ונפשי יודעת (הוא, יקרו נסיך).