*, כמו נָשָׁא, קל לא נמצא.
— נִפע' *נִסֵּת, ניסת, כמו נִשֵּׂאת, — נִסֵּת האשה לפלוני, נִשאה לו: הלכה וניסת לאחיו ומת בלא ולד היאך זו מתייבמת (ר' טרפון, ספרי דבר' רסט). תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וניסת1 (נדה י יא). בת ישראל שניסת לכהן וילדה ממנו בת והלכה הבת ונשאת לעבד וניסת לנכרי (ספרא אמור, סוף פרש' ה). ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא (רבי, יבמ' סד:). ניסת לראשון ולא היו לה בנים (שם סה.). בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות (כתוב' עח:). נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת (אביי, שם צה:). ניסת2 פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים (רב חסדא, ב"ב קיט:). מעשה ביוסטני וכו' שבאת לפני רבי אמרה לו אשה בכמה ניסת (נדה מה.). — ובסהמ"א: בת עם הארץ או אשתו שניסת לחבר (רמב"ם, מעשר י ג).
1 במדב"מ ונישאת.
2 בקצת כ"י נשאת.