* 1, נַרְתֵּק, ש"ז, — תיק לבוש לכלי וכדו': ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים תפלין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק2 של תפלין ורצועותיהן (מגי' כו:). אמר לאומן עשה לי תיק של ספר או נרתיק של תפלין עד שלא נשתמש בהן קדש מותר להתשמש בהן חול (סנה' מח:). בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם (רב, יומ' נד.). בכל יום לא היה בה (במחתה) נרתיק3 והיום היה בה נרתיק3 כדי שלא תכבה (ירוש' שם, ד ד). — נַרְתִּיק החרב, נְדָנָהּ, תער החרב: אם אני אוציא חרבי מנרתיקה אמלא כל מצרים הרוגים (תנחומ', ויגש ה). — וכל דבר חלול יכנס בו דבר מהדברים, נַרְתִּיק הַקֶּרֶן, השופר החלול שהעצם תחובה בו: כתבו (את הגט) על קרן הצבי וכו' והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר (ר' מיישא, ירוש' גיט' ב ג). — *נַרְתִּיק החלזון, הצדף שלו, כעין בית מקלפה קשה שיש לקצת מיני הרכיכות: צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתיקו4 גדל עמו (מד"ר שה"ש, נפת תטופנה שפתותיך). — *נַרְתִּיק של רפואות, תיק שהרופא נותן בו מיני סממנים: לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות כיון שעמד בנו מסרו לו (ירוש' ר"ה א ג). לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך (ר"י בן פזי, ירוש' ברכ' ה ב). — ומ"ר *נַרְתִּיקוֹת: שתי שרשרות גבלות של זהב שיוצאות מבין החשן והיו נראין מתוכו כמין שתים נרתיקות (מד"ר שה"ש כמגדל). — ובהשאלה: אין גיהנם לעולם הבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה והרשעים נידונין בה (ר"ש בן לקיש, נדר' ח:). (האומר לאשתו בלילה הרי זה גיטך) לכשתצא חמה מנרתיקה וכו' על מנת שתצא חמה מנרתיקה מעכשיו (אביי, גיט' עו:). גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר לשמש שם אהל בהם ובריכה של מים לפניו בשעה שהוא יוצא הקב"ה מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם אבל לעתיד לבוא הקב"ה מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים (מד"ר בראש' ו). — ובסהמ"א: שבלול הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך רירין נופלין הימנו ונמס ומס (ערוך, ערך אשת). — ומ"ר °נַרְתִּיקִים: הלוים שבמדבר אע"פ שהיו נושאין כלי הקודש בכתף לא היו רשאין ליכנס בשע סילוק מסעות שהיו מפרקין את הארון והמזבח להסיעו ממקומו עד שהיו אהרן ובניו מכסין אותו בנרתיקיהן (רש"י, יומ' נד.). — °וְנַרְתֵּק: אות בית תוסף בתחלת השמות כמו הנרתק והכלי והבית כמו בבית אחד (דרנבורג, הורית הקורא 26). והכינו לה (להנפש) נרתק של רפואות (ר"י עמדין, בירת מגדל עוז צח.). — ואמר הפיטן: בהם ארובות נתק וימח המונם ומהמיהם הצפין תמים בנרתק כי נמצא בן מנחם (רסע"ג, עבודה, באדני יצדקו). רופא אמן לו נתכנו עלילות אשר בידו נרתק רב תעלות (רשב"י הבבלי, אחשבה לדעת, שבת בראש'). עלתה לה (התורה) למרום למקום מדורה עם תיקה ונרתיקה להדורשה וחוקרה (קלוני' בן יהודה, מי יתן ראשי, קינות לת"ב). גרש כלה חטא ומרי גלה נרתק מרפא וצרי וענתה בי צדקתי ליוצרי (יצחק הלוי, סליח' ער"ה, אל אלוה). סמך סם חיים רטיה מופלאה למלנית עקרי כוסך יפין וקלורי מטלנית פתוח בידך כיון נרתק האספלנית צרי להתעיל מחץ חבת חולנית (ר' מאיר בר יצחק, אמץ יוסיף, סליח' ה' עי"ת). ותפקידני על האוצרות ונרתק של רפואות (ר"י ידידיה, כנף רננים נו: פזמונים). — ומ"ר °נַרְתֵּקִים: אשנבי שחקים נראים כנרתקים וכראי מוצקים טעמי שיר ממתקים (ר' אמתי, אשנבי שחקים).
1 בסור' נרתקא, מלשון יונית νάϱϑηξ ναϱϑήϰιον.
2 ופרש"י: תיק ונרתיק חדא היא אלא שלשון תיק נופל על דבר ארוך ולשון נרתיק נופל על דבר קצר.
3 בתוספת' יומ' ג ג, כ"י א"פ, הוצ' צוק"מ) נשתיק.
4 שם דבר' ז, מלבושו.