°, פעל נגזר מן השם נֶשֶׁף.

— פָעול, °נָשׁוּף, נְשׁוּפָה, — עין נְשׁוּפָה, שיש בה נֶשֶׁף: לעינים הנשופות והעמומות וללובן שיהיה בעין לבלתי ראות (אסף הרופא, כ"י מניכ' 111).

— הִפע', °הִנְשִׁיף, — נהיה נֶשֶׁף, חֹשֶׁךְ: ידעך נרו באישון חשך בהנשיף ובהשחיר החשך (רש"י, משלי כ כ). לך יחלק עצם ואישון ינשיף כי מאז גבולם רוחך הנשיף (לך אדר נאה, יוצ' יוה"כ).

— נִפע', נִשַּׁף, תִּנָשֵׁף, — תִּנָּשֵׁפַנָה העינים, תהיינה נשופות: אם יקרה המכאוב ממעל לראשו דע כי נכון הוא להכאיב ראשו מאד ויסתמו שני נחיריו ואפו ואף עינים תנשפנה בעלטה ועמומה (אסף הרופא, כ"י מינכ' 22).

— פִע', °נִשֵּׁף, — נִשֵּׁף את העינים, עשאן מנֻשפות: ולהזיל הדמעה מן העינים ולנשף את העינים ולעורר את הסנורים בעינים (שם 42).

— פֻע', °נֻשַּׁף, מְנֻשָּׁף, מְנֻשָּׁפוֹת,  — עינים מנֻשפות, שיש בהן נשף: כי יהיו גבות עיניו (של הילד) עבות וגם עיניו כבדות ומצחו רך ורף(?) ועיניו מנושפות ונפשו חדה (שם 5:). ויתנו המים ההמה בתוך העין המאופלת והמנושפת (שם 48:). אם יטיף מן מימיהם (של הבצלים) בתוך העינים המנושפות והמלובנות (שם 48:).

— הִתפ', °הִתְנַשֵּׁף: ואם מצד הראש יתגרה המכאוב ותיתנשפנה העינים ותתאדמנה מכאב הראש (שם 40:).