נֶשֶׁף

ש"ז נָשֶׁף, כנ' נִשְׁפּוֹ, —  א) הזמן שאין בו אור השמש1 Dämmerung; crépuscule; twilight:  ויכם דוד מֵהַנֶּשֶׁף2 ועד הערב למחרתם ש"א ל יז.  היו משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בַנֶּשֶׁף יין ידליקם ישע' ה יא.  כשלנו בצהרים כַּנֶּשֶׁף באשמנים כמתים שם נט י. —  נֶשֶׁף חִשְׁקוֹ, הלילה שהכין עצמו לתענוגי בשרים:  תעה לבבי פלצות בעתתני את נֶשֶׁף חשקי שם לי לחרדה שם כא ד.  בְּנֶשֶׁף בערב יום באישון לילה ואפלה משלי ז ט.  ועין נאף שמרה נֶשֶׁף לאמר לא תשורני עין איוב כד יה.  ויקומו בַנֶשֶׁף3 לבא אל מחנה ארם מ"ב ז ה.  ויקומו וינוסו בַנֶּשֶׁף3 ויעזבו את אהליהם שם ז. —  ב) בֹקר לפני עלות השחר:  קדמתי בַנֶּשֶׁף ואשוע לדבריך יחלתי קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך תהל' קיט קמז-קמח.  אם שכבתי ואמרתי עד מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נָשֶׁף איוב ז ד. —  כוכבי נֶשֶׁף, הנראים בבקר, לפני עלות השחר:  יחשכו כוכבי נִשְׁפּוֹ יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר שם ג ט. —  ובהשאלה, הרי נֶשֶׁף, הרי חשך:  תנו ליי' אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נָשֶׁף וקויתם לאור ושמה לצלמות ירמ' יג יו. —  ומצוי בתו"מ ובסהמ"א בשתי המשמ':  מלוד לאונו שלשה מלין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים ר"י בן דוסתאי, כתוב' קיא:.  והנואף הזה יושב ומשמר אימתי נשף בא וכו' מדר' ויקר' כג.  ובסהמ"א:  ויצו לאשר היו לפנים להשמר פן יכשל אחד העם באחד הבורות או אחד השיחים אשר בדרך כי היה נשף יוסיפון תמ.   ואין עולין לשם בלילה אלה בנשף קודם עלות השמש רמב"ם, קדוה"ח ג ז.  בית דין שישבו כל יום שלשים ולא באו עדים והשכימו בנשף ועברו את החדש שם טו.  השער התשעה עשר בידיעת שני הנשפים נשף היום ונשף הלילה ופי' הנשף הוא שתראה אור השמש בעבים ולא תראה גוף השמש וכו' ואם רצית לדעת נשף הלילה והוא שתראה אור השמש אחרי הסתתר גוף השמש ראב"ע, כלי נחושת יט.  ותוכל לחשוב הזמן ששיך לנשף כשהשמש נשפל תחת האופק יש"ר מקנדיא, אילם, מעין חתום סו.  שהנשף הגדול הוא בהיות השמש בראש סרטן לרוחבים הצפוניים שם סד. —  ואמר הפיטן:  הם העבידום בחֹם ונשף לכן סגר מקניהם לברד וגם רשף ר"א קליר, בעשר מכות, יוצ' ב פסח.  הוגי מלחמות ספר נשף וצפר אויה לי חיך אמרי שפר מלא חצץ ואפר ואיה שוקל וסופר אללי לי מנחם בר מכיר, אבל אעורר, קינ' לת"ב. —  ואמר המשורר:  והתעדן בקומת חן כתמר אבל תנע כבדי ההדסים ואל תפחד לקול חליה בצואר לפת נשף ורגשת השביסים רמב"ע, הריח מר.  קמתי בגן נשף העת ילדת העב עלי חולה וישא אל אפי רוח ריח מחלים נפש חולה הוא, תרשיש ג טז.  הולך ואור נשף אסיר אל קץ ישעו יפיח תכונן עיר מקדש ודביר כדבר חוזה מבטיח ר"י הלוי, יום אור.   דרשתיך במחשכי מצאתיך בשעפי ושחרתיך ערבי לילי ושחרי ונשפי הוא, רחמיך שאלתי.  ישן מתי תקיץ מחשך נשפך הלא תדע כי נוגשים מאד אצים להדפק הוא, ישן מתי.  בשבי נאלמתי דומם ולא אפתחה פי מראות נעלמתי נסתר דמותי בנשפו ראב"ע, איחרה עת פדותי.  עורה חצות ליל עמוד מול אל עד לבך נגדו יהי נשפך ובעת מאורים יחשכו יחד האר בטיב המעשים נשפך ר"י חריזי, הענק קצד.  אם איד כמו סלע כמו פטיש אני ואני כמים אם התלאה רשף לבי בבואה יחזק כי היא כמו סהר מאורה יחזק בנשף רש"ט פלקיירא, המבקש כז. —  ומ"ר נְשָׁפִים:  לדורש החכמות בעצות ומזמות וגוער בתנומות נשפים ושחרים דונש, לדורש החכמות.  וגם האזרחים בצלו הם נחים וחכמותיו שחים נשפים ושחרים תשו' תלמי' דונש, את מי חרפת.  החשכו נשפיהם ודועכו רשפיהם ירפו כנפיהם וקלו רודפיהם ר"י הלוי, יוני גאיות.  הלא אם תרדפי הבלי זמנך ותאמרי כי אמת הם כל כשפיו ותזלי אחריו לילך ויומך ותערב לך תנומה מנשפיו דעי כי אין בידיך מאומה אבל עץ יבשו מחר ענפיו הוא, יחידה שחרי.  ראו שמש אשר יפרוש כנפיו עלי ארץ להאיר את נשפיו ר"י חריזי, תחכמ' לב.  טוטפי שיר לו להשיר בשחרים ונשפים ירהטון ילהטון לכן נקראו שרפים ארוגי עוז, שבת א' אחה"פ.  והראיה שמלת מחרת נופלת על היום זולתי הלילה ממה שנאמר ויכם דוד מהנשף ועד הערב כלו ועד בוא הנשף למחרתם ר"ל מחרת שני נשפים ר"א הקראי, ספ' ג"ע, ענין חג השבועות נה:.  בהיות השמש בראש גדי שלהם היום היותר קצר לא יהיה הקטן שבנשפים שהוא גדול מההוה בשוויים וכו' שתראה שעור הנשפים הולך וחסר מראש סרטן וכ' וסבת התחלפות הנשפים אינה לבד עקמימות האופקים יש"ר מקנדיאה, אילם, מעין חתום סד.  אך ירחי שוא מנית לי למספר חדשיך אך לילות עמל למספר נשפיך מפו, אהבת ציון טו. —  כוכבי נשף:  גם ירחי הועם בעבי מאפל וכובי נשפי אספו נגהם מנחם ב"ס, מכת' לחסדאי הנשיא, תשו' תלמי' מנחם XXV.  הלצבי חן גבורת און ועצמה להתעטף רדיד אפל כשלמה ולרעות כוכבי נשף ולתעות בעי מדבר מעון פחד ואימה ר"ש הנגיד, הלצבי חן.  כוכב אשר דרך במשקופנו החשיך באורו כוכבי נשפנו עבר כברק בחלום ויאחז הלב ולא נאחז לעפעפינו רשב"ג, כוכב אשר דרך. —  ואמר המליץ:  וחטאי נעורים היו כתולע אדומים והפכו כצמר צחר והלבינו הכתמים וחשכו כוכבי נשף השחרות ויחצו הימים רש"ט פלקירא, המבקש ט. —  הרי נֶשֶׁף:  עד כי הידים רפות והרגלים בהרי נשף מתנגפות והעשתונות מטרפות ר' זכריה אלצהרי, מספר המספר, מטמוני מסתרים סב. —  ב) °שה"פ מן נָשַׁף:  נשפו רוחות נשפים בם עדי נפחו רמב"ע, אש קדחו. —  ג) °נֶשֶׁף בעין, חלי בעין, שיש בה כתם שחור או קרום שחור:  אז (אם ירבה לדאג) יתגרה בו השדפון ונשף בעינים אסף הרופא, כ"י מינכ' 25.  כמון חם וטוב וכו' מעביר את הנשף שבעין שם 31.  ויתן מהם (מהמים הנזכרים שם) בתוך העין יסירו הלובן ואת הנשף והעמום שם 48



1 ונקרא כך ע"ש הרוח הנושב בזמן שקיעת החמה.  וכן לרוח היום בראש' ג ח.  ועי' גם ברכ' ג: תרי נשפי הוו נשף לילא ואתי יממא נשף יממא ואתי לילא.  פרשו נֶשֶׁף מלשון קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה, רש"י שם.

2 בבבלי ברכ' ג: פרשו נשף זה צפרא; וכן בפש':  מן צפרא.  ובשבע'  ἀπὀ ἑωσϕόϱον.  וי"ת מקבלה-מהחשך, כלו' הערב.  וכן עקילס  ἀπὀ σχοτομήνης,  וסומ' ἀϕ᾽ οὗ συνεσχότασεν  וולג' a vespere.  וכן פרש ריב"ג בשרשיו וברקמה שער ו, 16-17, ורד"ק.  ועי' בפירושו של סגל.

3 בלילה, כמו שמוכח מפסוק ט:  וחכינו עד אור הבקר ופס' יב:  ויקם המלך לילה.  וכן בוולג' vesper.  וי"ת קבלא, וכן בשבע' ורלב"ג.  והפש' בשפרא-נשף הבקר.

חיפוש במילון: