ש"ז, מ"ר נְשָׁרִים, סמי' נִשְׁרֵי, — עוף דרֵס, חזק ומהיר המעוף ומגביה עוף, Adler; aigle; eagle1: את הַנֶּשֶׁר ואת הפרס ואת העזניה (ויקר' יא יג). ופני נֶשֶׁר לארבעתן (יחזק' א י). אם על פיך יגביה נָשֶׁר וכי ירום קנו (איוב לט כז). כי עשה יעשה לו כנפים כְּנֶשֶׁר ועיף2 השמים (משלי כג ה). דרך הַנֶּשֶׁר בשמים (שם ל יט). כְּנֶשֶׁר יטוש אלי אכל (איוב ט כו). — בעל קרחה: קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כַּנֶּשֶׁר (מיכ' א יו). — דאה כַּנֶּשֶׁר, מהר לבא: ישא יי' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הַנָּשֶׁר (דבר' כח מט). הנה כַנֶּשֶׁר ידאה יפרש כנפיו אל מואב (ירמ' מח מ). הנה כַנֶּשֶׁר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה (שם מט כב). — נשאהו על כנפי נשרים, משל לגֹבַהּ המעוף וכח השמירה: ואשא אתכם על כנפי נְשָׁרִים ואביא אתכם אלי (שמות יט ד). כְּנֶשֶׁר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו (דבר' לב יא). — קַל מִנֶּשֶׁר, מהיר מאד בהליכתו, במרוצתו: שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו מִנְּשָׁרִים קלו מאריות גברו (ש"ב א כג). קלו מִנְּשָׁרִים סוסיו (ירמ' ד יג). קלים היו רדפינו מִנִּשֶׁרֵי שמים (איכ' ד יט). ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כְּנֶשֶׁר חש לאכול (חבק' א ח). — הגביה כַּנֶּשֶׁר קנך משם אורידך נאם יי' (ירמ' מט יו). אם תגביה כַּנֶּשֶׁר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יי' (עובד' א ד). — ומשל לכֹח ועֹז בכלל: חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל ואמרת וכו' הַנֶּשֶׁר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון וכו' ויהי נֶשֶׁר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה וכו' הלא ידעתם מה אלה הנה בא מלך בבל ירושלם וכו' (יחזק' יז ב-יב). — ומשל להחלפת כח והתחדשות הנעורים: וקוי יי' יחליפו כח יעלו אבר כַּנְּשָׁרִים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו (ישע' מ לא). תתחדש כַּנֶּשֶׁר נעוריכי (תהל' קג ה). — בני נֶשֶׁר, הגוזלים: עין תלעג לאב ותבז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נָשֶׁר (משל' ל יז). — ובתו"מ: הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (יהודה בן תימא, אבות ה כ). מה נשתנה נשר זה מכל העופות כלם שכל העופות כלן נותנין את בניהם תחת רגליהם מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מאדם בלבד שלא יזרוק בו חץ (מכי' יתרו, בחדש ב). נשר זה אין נכנס לקנו מיד עד שהוא [מטרף על] בניו בכנפיו בין אילן לחבירו וכו' כדי שיעירו בניו (ספרי, דבר' שיד). הנשר מפורש אין לו זפק ואין אצבע יתירה ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל (ספרא, שמיני ג ה). עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וכו' יבוא נשר שהוא רחמן ויאכלנה (רשב"י, ירוש' פאה א א). מלך שבחיות ארי מלך שבבהמות שור מלך שבעופות נשר ואדם מתגאה עליהן (חגי' יג:). חמשת אימות הן אימת חלש על גבור וכו' אימת סממית על העקרב אימת סנונית על הנשר (שבת עז:). יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעת ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמן לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה (ב"ב עז:). אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו וכו' צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על המים (סנה' צב:). נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר ובא בו ביום אחד (ר' שמואל בר"י, מד"ר קהל', כי מי יאכל). — ובמליצה, כנוי לחיל הרומאים: שלחו ליה לרבא זוג בא מרקת ותפשו נשר (סנה' יב.). — ואמר המשורר: לרדוף העושר קלו נשריו וישכח המות והוא אחריו (רשב"ג, כתר מלכות). אבל משפט הזמן יאכיל נשריו בשר רמה וצופו אל זבוביו וכל עבד מקום אדון ירימו על כסא וישפיל כל נדביו (משה דרעי, היחמוס הזמן, לקו"ק פג). — ואמר המליץ: דע כי הצפרים לא ישובו בארצנו נשרים וההבדל בין הכסף והמבדיל נקל להבדיל (ר"י חריזי, איתיאל ו). — ב) °אחת מצורות המזלות: צורת הפרס והוא הנשר המעופף ובערבי אלנסר אלטאר וכו' הנשר הנופל והוא אלנסר אלואקע (ראב"ח הנשיא, חשבון מהלך הכוכבים). הנשר המעופף וכוכביו ט' (ראב"ע, ראש' חכמה). ותשקיף ותופיע על מסלות הרקיע וכי נכספה נפשך להבין שביליו ולמנות חייליו ומוצאם ומובאם וסדור צבאם ועקרבו ושורו ודליו ואריו ונשרו וחקו בארץ ומשטרו וגבהו ורומו (רמב"ם, אגר' לר"י עקנין). עוד הנשר המעופף צורה אחת ונשר עומד על הסהר (תרגום אלפרנוי, יעקב אנטולי, Rivisto degli Studi, Orientali, vol. III. 241). ראיתי לבאר במקום הזה שמות השלשים וששה צורות הנוספות ואוציא במספר צבאם ואלו הן הדוב הקטן הדוב הגדול וכו' הנשר הנופל התרנגולת וכו' הנשר המעופף דג הים (דוד גנז, נחמד ונעים שה). שכוכב אחד יש ששמו כוכב נשר וגם במגלת רות אשר הורגלנו היום בקריאתה יש רמז לזה (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יג). הנשר נדמה כאלו יעוף בשמים בתוכו נאסף צ"ח כוכבים (יאוועל, למודי הטבע אאא). — °עֵץ נֶשֶׁר, שם אילן גדל בהודו, עצו טוב הריח ומשתמשים בו גם לרפואה: עץ הנשר שחוק להריח גם לחזק את האצטומכא ויקר הוא כזהב (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, הודו). עצי נשר הנותן ריח ניחוח ושאר פירות הודו יגדלו בזיאם לרוב (שם).
1 [וגם ביחוד העוף הדורס gyps fulvus; Geier; vautour; vulture, שהוא קרח בראשו, עי' מיכ' א יו. ועי'. Tristram, Natur. Hist. Bible, 5th ed. 172ff.]
2 [כך הכתיב והקרי יעוף.]