— קל, יִתַּר, — בהשאלה נָתַר הלב ממקומו, נע הלב מפני בהלה וכדומ', כאלו קפץ ממקומו, aufspringen; tressaillir; to start up: אף לזאת יחרד לבי וְיִתַּר ממקומו שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא (איוב לז א־ב). — ואמר המשורר: גלות ציון אשר בספרד בערב מפוזר ובאדום מפורד לפאת מקדש יתר ויחרד לבבו כגמל עלי אמו (ר"י הלוי, היכל אדני).

— פִע', נִתֵּר — נתֵּר העוף, הארבה וכדומ' בשתי כרעיו ממקום עמדו מעט וירד, קפץ וירד, hüpfen; sauter; to leap: מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים לְנַתֵּר בהן על הארץ (ויקר' יא כא).

— הִפע', יַתֵּר, — הִתִּיר את פלוני, עשה שֶׁיִתַּר ממקומו: עמד וימדד ארץ ראה וַיַּתֵּר גוים (ברעש) ויתפצצו הררי עד (חבק' ג ו).

— נִפע', *נִתָּרִים, ניתרין, מים ניתרין ממקום למקום (מד"ר בראש' צח).

— הִתפ', °הִתְנַתֵּר: ירדו (גבריאל מיכאל ושרפיאל) אל אדם ומצאו אותו כי נשתנה דמותו ונתנתרו אבריו (מדרש רבתי, הובא באלדד הדני, אפשטיין 68).