°, ש"נ, מדת הסבלן, Geduld; patience; forbearance: ענותנותו סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו (רש"י, גיט' נו.). מי שרצונו מן העולם במה שמספיק לו יהיה המעט שלו די לו והסבלנות ממין המדה הזאת ואחד מן החכמים היה מצוה את בנו ואמר מי שאינו סובל דבר אחד ישמע דברים רבים (תקמה"נ לרשב"ג א ב). עם טוב ההבנה וההנהגה והסבלנות (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 85). ואמר (סוקרט) הסבלנות שער הרחמים (אריה מודינו, צמח צדיק, מהגבורה כה). הנוטים בטבעם אל המאכל או אל המשגל או הגאוה או קנאה או כעס ודומיהם ועם כל זה הם עוצרים אותם וזה היא סבלנות וגדולה ומשובחת מאד מן הראשונה (שם, מכבישת התאוות לב). וכדי להשלים חוקי הוצרכתי לסבות סבלנות ויסורים אלו (אלשיך, איוב כג יד). הענו הוא סבלן ומהסבלנות יבא שלוה ובענוה ישקיט כעס של אדם הכועס עליו (ספ' אורחת צדיקים, הענוה ט:). כנגד הכעס הסבלנות והעדר הרגשת החרפה (10. Bericht, Lehr. f. d. Wiss. d. Iudenth. in Berlin, 12). המדות הטובות כרחמים וענוה בשת וסבלנות (בן זאב, הקדמ' בן סירא). כי רק ארך רוח וסבלנות הוא המפתח אל החכמה ואל שמחת החיים (גוטלובר, ממצרים של פרנקל 65). ואין רוח הסבלנות נוססה בם להטות אזנם לדברים ארוכים (יל"ג, אגרות א ד). ומעט מעט תבקיע הסבלנות בלבות העקשים הקשים כגידים (שם מז). — ורגיל בדבור ובספרות החדשה במשמ' נשיאות פנים לדעות מתנגדות, Toleranz; rolérance.