*, ש"ז, — א) אופן התנהגותו של אדם המשתקף בתוי פניו, Benehmen, Betragen; conduite, air; bearing, demeanour: יהי רצון וכו' שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב סבר טוב שם טוב עין טובה דבית ר' ינאי, ירוש' ברכ' ד ב. — ובסהמ"א: שיהא סברך ודעתך טוב להם מחז' ויטרי 475. והמשלש המיתר המשנה אל הדם ואל המרה השחורה והוא כמו זמן הסתיו וזמן החום והוא כמו השמחה ויגון כי הם תועלת משתנות כמו האצבעות והיתרות אשר ישתנו בכל מיתרי הכינור מחלק הגבורה המלכות והנדיבות וסבר  ומחלק המורך הזילות והכילות והחושך ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים א כ. — ואמר המשורר: וכל סבל בסבר טוב שפטיו מליציו טוב ביום משפט מעידים ר"ש הנגיד, הכְיָמים. קדמתי לטול בסבר רשות מרב וחבר יוצ' לשה"ג. — °וסֵבֶר לבבות:  לאלהינו נאמר בסבר לבבות נודע בשלשים ושתים נתיבות על כלם אותות כתובות כי זה אלהים אלהינו ראב"ע, הוא יי' אלהינו. — °סֵבֶר הפנים, הבעת מראה פניו של אדם המעידה על רגשותיו, תכונותיו ואפיו, Miene; mine; demeanour: והיה מנהג אחד מן הפילוסופים בשבתו בבית משתה היין אמר לקראת בעל המוסיקא עורר הנפש לקראת כחתיה הנכבדות מן הענוה והיושר וסבר הפנים והגבורה והחנינה והצדק והנדיבות ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים א יח. ועל שכמו ישאנה ועתרות יענדנה ובסבר פנים יקבלנה ובחסד וברחמים יכלכלנה ר"י זבארה, שעשועים, הוצ' דודזון 27. אמרו חכמי המוסר שלשה אין לבטוח בסבר פניהם המלך והים והעושר המאירי, על משלי ג. ממקום הייתי עובר למצוא מזוני בפנים סבר סליח' לשחר' צום כפור, מחז' איטלי' ב, קז:. — ב)  °סֵבֶר פנים יפות, הבעת פנים של רצון, נחת ונעימות: אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל אדם בְסֵבֶר1 פנים יפות שמאי, אבות א יה. מכיון שקבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן שביע' ו א. אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכוּת מקבלין אותו בסבר פנים יפות תוספת' סנה' ט ג. אמר לפניו רבון העולמים אתה מאריך אף ועבד אם יהיו מעשיו טובים ויהא שומע לרבו ויה' רבו מסתכל בו בסבר פנים יפות אין מחזיקין לרבו טובה מד"ר במדב' טז. על ידי שקבלה (השונמית) אותו בסבר פנים יפות ושמשתו זכתה להחיות את בנה ר' יהודה בר' סימון, שם, שה"ש, סמכוני. כיון ששנה להן משה את התורה וקבלה בסבר פנים יפות העלה להן הכתוב כאלו קבלו היום מהר סיני וכו' ואתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותי' בסבר פנים יפות  על אחת כמה וכמה ר' אלעזר בן יעקב, שם. באו וראו מאותו עני פרעה מה עשו כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות והושיבם במיטב הארץ שם אסת', אם על המלך טוב. למלך שעשה סעודה והיה לו שני שונאים וזימן אותם ואמר לאותם המסובין קבלו את אלו שונאי בסבר פנים יפות ר' לוי, פסיקת' דר"כ, זכור. ולחנה יתן מנה אחת אפים בסבר פנים יפות פסיקת' רבתי מג. — ובסהמ"א: ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות רמב"ם, דעות א ד. או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס הוא, יסו"ה ה יא. סובלים בסבר פנים יפות תהפוכות הימים רש"ע פלקירא, המבקש כז. בא להזהירנו שנתרחק ממדת הגאוה והיגון לקבל המקרים בסבר פנים יפות ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יח יד. כי האם המעט ממך תנחומות אל שלא תקבלם בסבר פנים יפות אלשיך, פי' איוב טו יא. — °ובְסֵבֶר פנים רעות: כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה רמב"ם, מתנות עניים י ד. והוי מקבל את כל האדם בשמחה פי' ציוה להתענג עם הבריות ואל יקבילם בסבר פנים רעות וכבושות בקרקע אלא מביט פניהם בשמחה ובחדוה כל בני אדם ואפ' עבדים וקטנים וגוים ר"י בן עקנין, ספ' מוסר ג טז. — ג) כמו *סְבָרָה, סברו של דבר, הפרוש הנראה לעינים ומתקבל על הלב: חייך כך הוא סברו של דבר אלא כך הוא עקרו של דבר ילק' שמע', שמואל קנח. מה שאין שליח צבור מקדש וכו' זהו סברו של דבר אם יאמר קדיש על המגדל רש"י, סדור תלא. ואם היה מאמרי ומחשבת דעתי וסברי מנחם הקראי, לקו"ק נספח' 48.