קל לא נמצא.
— פֻע', מְסֻבָּל, מְסֻבָּלִים, — סֻבְּלָה הבהמה וכיוצא בזה, היו ולדותיה הולכים עמה, טִפלה בהם ושמרה עליהם1, umgeben sein von Kindern und sie pflegen; être entourée des petits et s`en occuper; to be surrounded by little ones, and rear them: מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו אלופינו מְסֻבָּלִים2 אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו (תהל' קמד יג – יד)
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בנוסחה המסורה, ואין לברר בודאות אם זו היא המלה כמו שיצאה מפי אומרה. השבע' תרגמו παχες, והוא גדולים, עבים, שמנים, אך לא ידוע אם כך היה אצלם פרוש המלה מסֻבלים או היתה להם מלה אחרת דומה לזו. עקילס σιτευτοί ר"ל מפֻטמים. בזמן של רב ושמואל בודאי כבר היתה מלה זו כתובה כאן, כי דרשוה במשמ' משא וצער: מסובלים (השרים) במצוות, מסובלים ביסורים (ברכ' יז.). וכך ר"י ור"ל במשמ' סובלים זא"ז (מדרש, הובא בילקוט). ת"י: תורינא מארי מטיל, ע"כ. ר"ל בעלי משאות. וכעין זה גם ריב"ג: אלופינו מסֻבלים יעני קויה מטלעה בח'דמתהא וחמלהא ונקלהא ומנ אחשׂנ מא תתרג'מ בה הד'א אללפט'ה' אנ יקאל פיה מוג'דה יעני קויה אלט'הר ללנקלאנ ואלח'דמה, ע"כ. ובעבר': מסבלים ר"ל שהם חזקים ויכולים על משאם ועבודתם וסבלם והטיב לפרש במלה זו שהיא ר"ל חזקי הגב כלומר שיש להם כח לסבלה, ע"כ. רש"י בדרך דרוש כמו ר"י ור"ל. ראב"ע: כי הם סובלים העגלות המלאות. רד"ק: ופירוש אלופינו מסובלים ר"ל שורינו החזקים ויכולים לסבול משאם ועבודתם או ענין מסובלים מרוב הבשר והשומן שהיו... [המחבר ז"ל לא גמר הערה זו. ונראה שהיה בדעתו לגזור את הפעל מהערב' שַׁבַלַ, شبل, أٓشبلة, أٓشبل, عل࣮ه, גדל והיַה לבחור; אַשְׁבַלַת, גִדלה האשה הפנויה (או האלמנה) וטִפחה את בניה בלי להנשא עוד; וכן אַשְׁבַלַ עַלַיהִ, נטה אליו באהבה וכדו'. עי'. Lame, Arab. Dict. I, 1499].