קל לא נמצא.

— פִע', סִגַּר, סִגְּרַנִי, יְסַגֶּרְךָ, —  סִגַּר את פלוני בידי פלוני, לפלוני, נתנו בידו, המציאהו לידו, הפילו בדיו, überliefern, preisgeben; livrer; to deliver up: ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וכו'  ויאמר אבישי אל דוד סִגַּר אלהים היום את איבך בידך ועתה אכנו נא בחנית (ש"א כו א; גם שם יז מו; שם כד יט). ברוך יי' אלהים אשר סִגַּר את האנשים אשר נשאו ידם באדוני המלך (ש"ב יח כח). —  ואמר המקונן: איכה שחת בסערך לסגר ביד סעפים סהדיך (איכה אצת באפך, קינ').

— הִפע', הִסְגִּיר, הִסְגִּירָם, הִסְגַּרְתַּנִי, הַסְגִּיר, הַסְגִּירוֹ, הַסְגִּירָם, תַּסְגִּיר, תַּסְגֵּר, תַּסְגִּרֵנִי, יְסְגֵּר, יַסְגִּירֵנִי, יַסְגִּירֶנּוּ, יַסְגִּרוּ, יַסְגִּירוּ, יַסְגִּרֻנִי, — הִסְגִּירוֹ בידי פלוני, כמו סִגְּרוֹ: אם לא כי צורם מכרם ויי' הִסְגִּירָם (דבר' לב ל). לא תַּסְגִּיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך ישב בקרבך (שם כג יו). וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יַסְגִּרוּ את הרצח בידו (יהוש' כ ה). הֲיַסְגִּרֻנִי בעלי קעילה בידו וכו' הֲיַסְגִּרוּ בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יי' יַסְגִּירוּ (ש"א כג יא-יב; גם שם כ; שם ל יה). על הַסְגִּירָם גלות שלמה לאדום (עמו' א ו). ואל תַּסְגֵּר שרידיו ביום צרה (עובד' א יד). הִסְגִּיר ביד אויב חומת ארמנותיה (איכ' ב ז). וַיַּסְגֵּר לברד בעירם ומקניהם לרשפים וכו' וחיתם לדבר הִסְגִּיר (תהל' עח מח-נ; סב). יַסְגִּירֵנִי אל אל עויל (איוב יו יא). — ואמר בן סירא: אם יסור ונטשתיהו ואסגירנו לשדדים (ב"ס, גני' ד יט). — ובמדרש: איני מסגיר אתכם ע"י עצמי אלא ע"י אחרים (ספרי, דבר' שכג). לאחד שאמר לחבירו עבד קירי אני מוכר לך אבל אני איני כן מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם כטמאים ביד טהורים (ר' יהודה איש טיבעים, שם). כיון שגרמו העוונות ונכנסו שונאים לירושלים וגזרו שבכל מקום שיהיו ישראל בורחים יהיו מסגירין אותם בקשו לברוח לדרום ולא הניחו להן (פסיק' דר"כ, אנכי אנכי, בובר). — ובסהמ"א: וירא המלך כי נועדו כלם להתקשר עליו בגלל דניאל וירף ידו ממנו ויסגירהו בידם (יוסיפון כד). — ואמר המליץ: [ד]ע וראה כי אלוה לטובת יצורים ייסרם למען ידעו כאב המוסרים ותמרורם ויחדלו מעשות רע אשר לזה יסגירם ולא היו מכירים אילו העדירם (סעד' על חוי הבלכי 11). היה מצר לצור מבצר במצר ואל תסגר יחידה שגדלתה (רשב"ג, בקשה, שער השיר 40). זכור צג בפרק להסגיר שרידי קם בראש דרכים לסעוד את רודי (זכור איש, יוצ' לשבת זכור).

— °פֻע', סֻגַּר, — שסגרו ומסרו אותו בידי האויב: הם השיתום כמו חללי קבר לכן חיתם סגרה לדבר (בעשר, יוצ' ב פסח). פרשה פוצצה אוי כי סגרה תמור עוז מתניה בשק חגרה (איכה אשפתו, קינ').

— הִתפוע', יִסְתּוֹגֵר, ימסר, — ואמר בן סירא: אשר חוטא לפני עושהו יסתוגר1 על ידי רופא (ב"ס, גני' לח יה).