פ"י, קל, סָגַרְתְּ, סָגְרוּ, סָגָרוּ, סֹגֵר, סֹגֶרֶֶת, סָגוּר, לִסְגּוֹר, סְגֹר, יִסְגֹּר, תִּסְגֹּר, נִסְגָּרָה, יִסְגְּרוּ, — סָגַר הדלת, השער אחריו, בעדו, ההפך מן פתח, הדביק את שפת הדלת למזוזת הפתח ונסתם הפתח ע"י הדלת, zuschliessen; fermer; to shut, close: ויצא אליהם הפתחה והדלת סָגַר אחריו (בראש' יט ו). ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סָגָרוּ (שם י). ויהי השער לִסְגּוֹר בחשך והאנשים יצאו (יהוש' ב ה). והשער סָגָרוּ אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם (שם ז). וַיִּסְגֹּר דלתות העליה בעדו ונעל (שפט' ג כג). ובאת וְסָגַרְתָּ הדלת בעדך ובעד בניך וכו' ותלך מאתו וַתִּסְגֹּר הדלת בעדה ובעד בניה (מ"ב ד ד-ה; גם שם לג). לך עמי בא בחדריך וּסְגֹר דלתיך בעדך (ישע' כו כ). השער הזה סָגוּר יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יי' אלהי ישראל בא בו והיה סָגוּר (יחזק' מד ב; גם שם א; שם מו א; שם יב). מי גם בכם וְיִסְגֹּר דלתים (מלא' א י). וַיִּסְגֹּר דלתות בית יי' (דהי"ב כח כד). גם סָגְרוּ דלתות האולם ויכבו את הנרות (שם ז). — וסָגַר בעדו סְתָם, במשמ' סָגַר הדלת, השער וכדומ': וַיִּסְגֹּר יי' בעדו (בראש' ז יו). ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר וַיִּסְגְּרוּ בעדם ויעלו על המגדל (שפט' ט נא). ותשכבהו על מטת איש אלהים וַתִּסְגֹּר בעדו ותצא (מ"ב ד כא). נועד את בית האלהים אל תוך ההיכל וְנִסְגְּרָה דלתות ההיכל (נחמ' ו י). — וסָגַר במפתח: ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סֹגֵר וְסָגַר ואין פתח (ישע' כב כב). — ועיר סֹגֶרֶת, שסגרו שערי חומתה: ויריחו סֹגֶרֶת1 ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא (יהוש' ו א). — וסָגַר פרץ בחומה: שלמה בנה את המלוא סָגַר את פרץ עיר דוד אביו (מ"א יא כז). — ובהשאלה, סָגַר המדבר על פלוני, היה לו כמו דלת סגורה ומנעהו מצאת מהמקום: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סָגַר עליהם המדבר (שמות יד ג). — וסָגַר על פלוני, במשמ' כלאו בכלא וכדומ': יִסְגֹּר על איש ולא יפתח (איוב יב יד). — וסָגַר דלתי הבטן: כי לא סָגַר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני (שם ג י). — ובמליצה, סָגַר בעד רחמה של האשה, לא נתן לה ילדים: וכעסתה צרתה (את חנה שלא היו לה ילדים) גם כעס בעבור הרעמה כי סָגַר יי' בעד רחמה (ש"א א ו). — וסָגַר בעד הדבר, כִּסָּהוּ: ויבא גם הנצב אחר הלהב וַיִּסְגֹּר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו (שפט' ג כב). — סָגַר דבר תחת דבר, מלא החלל שנשאר במקום הדבר: ויקח אחת מצלעתיו וַיִּסְגֹּר בשר תחתנה (בראש' ב כא). חלבמו סָגְרוּ2 פימו דברו בגאות (תהל' יז י). — ובתו"מ: משה בני נתונים בצרה והים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה (מכילת' בשלח ג). (החרש) והמסגר הכל יושבים לפניו ולמדים הימנו אחר שפותח אין סוגר (ספרי, דבר' שכא). מסגר כיון שסוגרין בהלכה שוב אין פותחין (סנה' לח.). זהב סגור שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם (מד"ר שמות לה). סגרו דלתים בשוק אלו נקביו של אדם שהן כמו דלת הפותח והסוגר (שם ויקר' יח). — ואמר המליץ: ושם שריתיך כמו השארתיך והוא פתחתיך אסור הסוגרים (דונש, לדורש החכמות). קבל בפה סגור לימות עצב וכעס כפה מלב יום תעצב (ר"י אבן גיאת, את מחזה, שער השיר 25). באו במחשכים ואונם פתחו תחת צריחים בעדם סגרו (רשב"ג, בימי יקותיאל). ירדתי לקצוי ארץ נגזרת מבלי בא ויוצא ומאין מעברת והארץ בעדי סגרת ומסגרת (רמב"ע, אנא אדון, שער השיר 85). ושם רבי צדקה ירא שמים אבל הוא סגור ידים (ר"י חריזי, תחכמו' מו). כלם חסידים ויראי שמים אלו היו פורשי כנפים אבל כלם סגורי ידים (שם). — °וסָגַר את יומו, בא עד קץ חייו: ויצו יי' על יהודה לסגור את יומו ולאסוף אותו על עמיו החסידים (יוסיפון קסג). ויהי כדברה הדברים האלה סגרה יומה ותמת ותאסף אל עמה (שם רג). וימת אנטיפט' איש גדול וגבור עד כה סגר יומו  ומצא גבול חייו איש אשר בחרבו מגן את עם יהודה ואת עיר הקדש (שם רמו). וישימו התוגרמים את הבשם המבעיר בבית הסוהר ויחלה ויסגור יומו שם (ר"י בן יהושע הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ותוגרמה ב, מו.).

— נִפע', נִסְגַּר, הִסָּגְרִי, יִסָּגֵר, תִּסָּגֵר, יִסָּגְרוּ, יִסָּגֵרוּ, — נִסְגַּר פלוני בבית, שֶׁסָּגְרוּ הדלתות ולא יוכל לצאת: תִּסָּגֵר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף וַתִּסָּגֵר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים (במד' יב יד-טו). נכר אתו אלהים בידי כי נִסְגַּר לבוא בעיר דלתים ובריח (ש"א כג ז). בא הִסָּגֵר בתוך ביתך (יחזק' ג כד). — והשער, הדלתות וכדומ': והשער לא יִסָּגֵר עד הערב (שם מו ב). לפתח לפניו דלתים ושערים לא יִסָּגִֵרוּ (ישע' מה א; גם שם ס יא). ואמרה וַיִּסָּגְרוּ הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת (נחמ' יג יט). — ובתלמוד: זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות (ר' חסדא, יומא מה.). — ובסהמ"א: ואחת ביום ג' ונסגר ביתו של איצק מכח הטומאה ההיא (ספר מנהגי וימיזה, הוצ' אפשטין XXXIX).

— פֻע', סֻגַּר, סֻגְּרוּ, מְסֻגֶּרֶת, — סֻגְּרָה עיר, סֻגַּר בית, סֻגְּרוּ דלתות: ויריחו סגרת וּמְסֻגֶּרֶת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא (יהוש' ו א). ערי הנגב סֻגְּרוּ ואין פתח (ירמ' יג יט). נשברה קרית תהו סֻגַּר כל בית מבוא (ישע' כד י). וְסֻגְּרוּ דלתים בשוק (קהל' יב ד). — והאיש: ואספו אספה אסיר על בור וְסֻגְּרוּ על מסגר (ישע' כד כב). — ובסהמ"א: ומשלו (הרומאים) בכל הגוים וירדו בכל הארץ רק מקום אשר סוגר בשלג או בחום אשר אין להם דרך לעבו' עליו (יוסיפון תנח). באל רתקא היא המסגרת הרחם והיא שיהיה וכו' ולפעמים יארע שתתעבר המסוגרת וכו' רפואת המסוגרת..... הנה הראוי שיקרע שפתי הערוה מהסגירה3.

— הפע', הִסְגִּיר, הִסְגִּירוֹ, הִסְגַּרְתִּי, יַסְגִּרֶנּוּ, — הִסְגִּיר בית וכדומ', כמו קל: ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית וְהִסְגִּיר (הכהן) את הבית שבעת ימים (ויקר' יד לח; גם מו). מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי וְהִסְגַּרְתִּי4 עיר ומלאה (עמו' ו ח). — וְהִסְגִּיר דבר במקום: וְהִסְגִּיר הכהן את הנגע שבעת ימים (ויקר' יג ד; גם שם לא; שם לג; שם נ; שם נד). — ואת פלוני: לא יַסְגִּירֶנּוּ כי טמא הוא (שם יא; גם שם כא; שם כו). — וְהִסְגִּיר סתם: אם יחלוף וְיַסְגִּיר ויקהיל ומי ישיבנו (איוב יא י). — ובתלמ', הִסְגִּיר את הנגע וכדומ': ארבעה מראות האלו מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון לפטור את העומד בסוף שבוע שני וכו' (נגע' א ג). אין רואין שני נגעים כאחד בין באיש אחד ובין בשני אנשים אלא רואה את הראשון ומסגירו ומחליטו ופוטרו וחוזר לשני אין מסגירין את המוסגר וכו' אין מסגירים את המוחלט וכו' המסגיר מסגיר והמחליט מחליט מסגיר ופוטר מחליט ופוטר (שם ג א). הבא כולו נגע יסגיר (תוספת' שם ז א). — ובסהמ"א: מי יפתח בעד אשר יסגור הלא הוא המסגיר והפותח כי הוא אלהים חיים (יוסיפון תט). — ואמר הפיטן: זילת דמעה עינם נגרה זה בחושד ואלה מהיסגירה ויעוררוהו משררים מכי צררה (Elbogen, Stud. 128). והמלחמה פנים ואחור אין יוצא ואין בא ואני פה בטונטו נתון בקלפי וחסרון כיס קשה מכלן שלשה המה הסגרוני בחורי וכפי רחוק מארץ מולדתי ומבית אבי דודי ומסרפי (ר"מ אבן חביב, דרכי נעם ג.).

— *הָפע', הָסְגַּר, בינ' מָסְגָּר, מוסגר, — שסגרו אותו, בית מוסגר: אין בין בית מוסגר לבית מוחלט אלא שבית מוסגר מטמא מתוכו ומוחלט מתוכו ומאחריו (תוספת' מגיל' א טז). בית המוסגר שנשרו ממנו אבנים טהורות שנים בתים מוסגרין שנטל אבן מזה ובנה בזה ונראה נגע באחת מהן היא טמאה בלבד (שם נגע' ו יב). אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה (סנה' קו:). ומנין שאם הלך לתוך ביתו והסגיר או שעמד בתוך והסגיר שהסגרו מוסגר (חול' י:). — ובסהמ"א, במליצה: ויאמר להם אם אתם רוצים להחליט המוסגר עם רעיו מהרו קחו את הלבוש ואת הסוס ולכו לויניציא (עמנואל חי ריקי, אדרת אליהו, שו"ת, יב). — וסנדל המוסגר: סנדל המוסגר לא תחלוץ בו (רב פפא משמיה דרבא, יבמ' קג:). (והמינים המוסגרים בתוך המכתב) יהי נא לטובו להחיש לידי בעליהם (רמא"ג, מכתב' המסחור והמדינה לו, דביר ב). — והָסְגְּרוּ ימיו, באו עד קצם: כי גם שאול משיח יי' ימיו הוסגרו במלחמה וימיו קצבו בה וגם יאשיהו הצדיק מצא גבול חייו במלחמה (יוסיפון ג יב)5.