סגר


1 [גם בכנענ' ובארמ'. באשור' שִׁגַרֻ מנעול, סוּגַר, במצרי' סגַר, סֶכֶר. (עי' Müller, Asien u. Eur. 101). בערב' שַׁגַ'רַ, ומזה שַׁג'ר شجر, אילן.  (עי' פרינקל, Fremdw. 114) והוא קרוב לסָכַר, עי' ערכו. וכן בערב' ההמונית סַכַּרַ سكر, סגר בבריח.]