*, פ"י, ערך דבר בשורה או בסדר נאה, aneinander reihen, orden; mettre en ordre; to arrange: מצות לוּלב כיצד יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת (כל העם) מוליכין לולביהן להר הבית מערב שבת והחזנים מקבלין מהן וסודרין אותן על גבי אצטבא וכו' סכה ד ד. — ואת המערכה: פורקה וחוזר וסודרה וכו' פורקה זר וסודרה כהן ר' אסי בשם ר' יוחנן, יומ' כז:. מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב שסודרן על גבי מזבח ואם אין מחזיקן שסודרן על הכבש או ע"ג סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן ת"ל אשר תאכל האש את העולה על המזבח שם מה:. וערך הכהן אותם עומד בקרוב וסודרו על גבי מערכה ספר' דבר' עח. — *וסדר שבח: נסתכל דוד במילה והתחיל (עליה) סודר שבח [עליה] שם לו. — *וּתְפִלָה: בבקשה ממך סודר אני תפלתי לפניך אל תשיבנו בית יונתן פסיק' רבתי, כו. — *וּבְרָכוֹת: וכיון שרואה (את האור במוצאי שבת) מברך מיד ר' יהודה אומר סודרן על הכוס פסח' נד.. אעפ"י שרבי מפזרן חוזר וסודרן על הכוס ר' יצחק בר אבדימי, שם. — *והלכה: מלך זה בעל תלמוד לשדה נעבד זה בעל משנה שהוא סודר הלכה לפניו ר' יהודה, מד"ר ויקר' כב. מכל מקום דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא ע"י אחרת כיון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת לה הלכות גרים שם רות ב. חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדור כל לעיניך שם דבר' א. — °ודברי תורה: יכונו יחד שאתה סודרן ומוציאן בפה ולא בגימגום ובלחישה רש"י, עירוב' כד. — *סודרי עתים: לומר בא"י אמ"ה בפ"ה בא"י אמ"ה אשר [בעגולה] גידל דורשיו הורם ולמדם זמנים חדשים טובים וכו' מינה נבונים סודרי עתים פילס צורינו מסכ סופר' יט ט. — °ומעשה בראשית: ברוך סודר בראשית שבמוצאי שבת התחיל הקב"ה לסדר מעשה בראשית רשב"ם, פסח' קד.. — °סָדַר דין וכדומ': תלמיד חכם ועם הארץ שיש להם דין לא יקדום תלמיד חכם וישב שנראה כמו שהוא סודר דינו רבא בר רב הונא א"ר יוחנן, הלכ פסוק' לתלמידי יהודאי גאון 93. ועומד שליח בית דין בפני הנשבע וסודר הטענה והכפירה ערוך, ערך הסת. — הַסּוֹדֵר: ועל זו שלח לי אני הסודר הרב ר' ברוך בר יצחק מרעגנשפורג כך והאיר עיני בזה וכו' ואני הסודר כתבתי לרב מה שכתב אדוני נראה לפענ"ד יחוס תנאים ואמוראים Monats. 1895 454. — ואמר הפיטן: סודרים כראוי בלי כזבים עיטרתם לך ככתמי זהבים מחז' יניי, הוצ' דודסון 19. — ואמר המשורר: נגדו בחבריה סדרת דבריה אף היא תשיב אמריה יצחק בן ראובן, פחדתי מיצרי, שער השיר 58. סודרים ספרי פליליה יודו ליי' חסדו ראב"ע, אזכירה סדר עבודה. ראה אין מכפר בעדי ואין סודר לי סדר ובגדי לבן אין ואין לובש האדר יצחק בר אביגדור, ירצה צום, סליח' עיוה"כ. נגליתי יום נקם לסדור ולא קדשו פריצי הדור איכה את אשר, קינ'. ולא ידע חטא ליצני הדור אשר אחרי הדלת קמו לסדור מיוחס לרש"י, דהי"ב לה כ. — * ינ' פעו': פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתי שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות1 לו תלתלים שמעון הצדיק, נדר' ט:. אבנים הסדורות לגדר עולא, ב"ב סט.. — ובהשאלה, עונות: המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו והתניא עונותיו סדורין לו מאי סדורין סדורין לימחל ברכ' נז.. — והתורה: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו וכו' ומנין עד שתהא סדורה בפיהם שנאמר שימה בפיהם עירוב' נד: — °והמקראות וכדומ': אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו ואף על פי שדברו הנביאים בדוגמא צריך ליישב הדוגמא על אופניה ועל סדרה כמו שהמקראות סדורים זה אחר זה וראיתי לספר הזה כמה מדרשי אגדה יש סודרים כל הספר הזה במדרש אחד ויש מפוזרים בכמה מדרשי אגדה רש"י, שה"ש, הקד'. אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק (וההלכה) ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה הוא. שמות כא א. ממתנייתא דרב ששת שהיו משניות סדורות לו וירא רב חסדא שלא יקשה לו ממשנה על משנה הוא, עירוב' סז.. — ואמר הפיטן: סדורים לקיץ שלחן לחבורת רבנים שש בעל המלאכה בצאת הכל בענינים אגורה באהליך, יוצ' שבת ה אחה"פ. — ואמר המשורר: ויענני במלים ממולאים באבני מרגלים ובדברים סדורים בתומים ואורים ראב"ע, חי בן מקיץ. ופתח במאה ברכות אשר על לשונו סדורות וערוכות ר"י חריזי, תחכמוני כד. — °שנה סְדוּרָה: מהלך אמצע השמש לתשעה ועשרים יום ולשלש מאות וארבעה וחמשים יום שהם ימי שנת הלבנה בזמן שחדשיה כסדרן והיא הנקראת שנה סדורה רמב"ם, קדוה"ח יב ב. ודבר ידוע שהשנה שחדשיה שלמים היא יתרה על הסדורה יום אחד שם ח. והשנה שחדשיה אחד מלא ואחד חסר תקרא סדורה צדה לדרך ד ב ד. 

— פִע', *סִדֵּר, כמו קל, סדר המערכה, ואמר בן סירא: עד כלותן לשרת מזבח ולסדר מערכות עליון ב"ס, גני' נ יד. — ובתלמוד: המסדר את המערכה והמצית את האור באליתא אין מטמא בגדים תוספת' יוה"כ ד יז. והיה אש של מערכה תדיר כיון שהיו מסדרין אותה שחרית היתה מתגברת כל היום כולו שם סוט' יג ז. זר שסידר שני גזירי עצים חייב  ר' אסי א"ר יוחנן, יומ' כד:. — *והשלחן: המניף המגיש והמסדר את השלחן וכו' סנה' פב:. לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש אע"פ שאינו צריך אלא לכזית ר' אלעזר, שבת קיט:. — *וקנקנים וכדומ': המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים מקוא' ב ט. המסדר קנקנים בכיפה אף על פי שאמרו יתר מלוג אינו בכי יותן תוספת' מגשיר' א ו. — *והלכות: כשהיה ר' עקיבא מסדר הלכות לתלמידים אמר כל מי ששמע טעם על חברו יבוא ויאמר שם זבים א ה. מי שסידר את המשנה סמכה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ירוש' פסח' ד א. — *תפלה, שבח, ברכות וכדומ'1: אם סדרתה תפלה לא יהא לך צרי עין מלמעלה אלא הכל יהו מאמצין כחך ר' יוחנן, שם תענ' ג ו. לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחכ' יתפלל ר' שמלאי, ברכ' לב.. באמת אמרו החזן וכו' והאמרת רישא רואה מאי לאו לקרות לא לסדר ראשי פרשיות שבת יב:. — ובסהמ"א: וכן נראה לי שלזה כיון החכם המסדר ברכת חתני' באמרו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ר"י א"ת, רוח חן י:. ומשבאתי משם ושמעתי מפי צדיק ר' מאיר בר יצחק שמסדרן הנהגתי אני במקומי סדור רש"י קעד, בובר. לא נמנעתי מלעלות אלא לפי שלא סדרתי הפרשה שנים ושלשה פעמים שאין אדם רשאי לומר דבר לפני הצבור עד שיסדר אותו שנים ושלשה פעמים סדר שחר' של חול ופירושה, אבודרהם מו:. — *סִדֵּר הדין: בזמן שבעלי דינין באין לדין לפני דוד המלך אומר האחד זה נתחייב לי מנה אמר להם סדרוני דיניכם וסדרו דינם אדר"נ לג. — ובסהמ"א: אם אסדר דברי בפני בעל דיני יכזיבני ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יח יז. — *ודת: ויאמר לה המלך אסתר המלכה למה תפחדי כי הדת זאת אשר סדרנו איננה מוטלת עליך באשר את רעיתי וחברתי מד"ר אסתר, ויהי ביום השלישי. — ובסהמ"א: עוד הדת הנימוסית תקצר מן האלהית להיות מסדרה כן אדם א"א לו שישער הנאה והמגונה בכל הזמנים ר"י אלבו, העקרים א ח, כז:. — *ואות: אמר לו הקב"ה (למשה) כשסדרת אות לישראל נתתי לך שכרך זיו הפנים ועכשיו שברת את הלוחות מד"ר דבר' ג. האומר ערכי עלי על מנת שלא לסדר מה שעל אשתי ובניי וכו' על מנת שלא לסדר מחפץ פלוני אין מסדרין לו מאותו החפץ ירוש' ב"ק ט ו. — *וסִדֵּר בערכין ובבעל חוב, עי' סִדּוּר: תני תנא קמיא דרב נחמן כדרך שמסדרין1 בערכין כך מסדרין בבע"ח ב"מ קיג:. ואם אין לו יסדר לו לתתו לפי ידו רה"ג, שערי תשוב' קסט. אבל זה שנשבע לגרש את אשתו ואינה נזקקת לסדר עליו אין כאן ממון תשו' הגאו', הרבני שיט. אם נמצאו ללוה נכסים מסדרין לו ונותנין לבעל חובו את השאר רמב"ם, מלוה ולוה ג א. מסדרין לב"ח כיצד אומרים ללוה הבא כל המטלטלים שיש לך ולא תניח אפילו מחט אחת ונותנין לו מהכל מזון שלשים יום וכסות שנים עשר חדש שו"ע חו"מ, גביית מלוה לז כג. — ועל שורת הבנין: מסרה הבנאי למסדר המסדרו על שורת הבנין המסדר חייב שם נזיקין שפד ד. ואם אחר שסדרו על שורת הבנין נפל והזיק אם הם קבלנים וכלם שותפים במלאכה כלם חייבים שם. ראובן הדר בליוורנו שלח לשמעון העומד באזמיר בתורת פאטוריאה סך אלף ריאלים וסידר לו להלבישם בכ"כ שעוה ולהגיע, לידו במעבר ראשון דברי יוסף אירגס מז. — וסִדֵּר הערכת המסים: ולפעמים כדי להקל הועד כללי המשא מעליהם היו בוררים אנשים מיוחדים נקראים מסדרי ההערכ' והיו נותנים להם כח לעשות הסדרים הנהוגים שאילת יעבץ עח, נ.. — ואמר המשורר: לך סלעי ומשגבי לך נפשי מזמרת לך היתה בצרה תחנוניה מסדרת ר"ש הנגיד, שלח יונה. סדרת גם לנרצע לסוף חמשים יבצע וביובל יצא יוצ' שבת איכה, מחז' איטלי' א קסד:.

— פֻע', * סֻדַּר, רק בינ' מְסֻדָּר, מסודר, — שסדרו אותו: הדגין והגבינינן המסודרין על גבי עלין ועל גבי קנים מפריק ואוכל ובלבד שלא יחזיר תוספת' שבת יב (יג) יה. פעם אחת עלה אלי אדם אחד מדרו' וראיתיו אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות1 תילי תילים2 וכו' שמעון הצדיק, ירוש' נדר' א א. ושננתם לבניך שיהו מסודרים בתוך פיך ספרי דבר' לד. במסודר דכ"ע לא פליגי אלא כי פליגי במסולק מנח' לה.. — ובסהמ"א: פי' הר"ר יהודה בר' י"ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכ' המסכת חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב תוספ', יבמ' פד.. כי אבישג השונמית היתה המסודרת לפניו לשרתו ולחממו ר"י אברבנאל, מ"א א א. ואם תנשא לאיש אחר אז יהיו פטורים הבנים בני הנ"ל ממסודר הכפולה הנ"ל לכל חדש מורפורגו, שמש צדקה, ב יח:. — ואמר המשורר: משרה עלי שכמו כשירתי תגח בחוג שחק כסיליה תורת אמת על פיו מסֻדרת יורה ולא יפיל חלליה ר"ש הנגיד, הנה יחידתי בליליה. — אבל הצליעה סודרה ונכתבה לקיום ההתאבקות ואיסור אכילת גיד הנשה היה להעמיד זכרון ההתאבקות עם הצליעה ר' זרחיה לוי מרומי, או"נ ב, 132.

— הִפע', *הִסְדִּיר, כמו פִע', —  ערך וְסִדֵּר: ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן1 ר"ש, ר"ה יח:. אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם להסדיר שליח צבור תפילתו שם לד:. ויעש משה את כל אשר צוה ה' אותו כשם שהסדיר משה עבודת מקדש כך הסדיר עבודת כהונה ולויה ספרא צו, מכילת' דמילואים. כיצד מסדירין את הבזיכין נותן בזיך אחד על גבי סדר זה ובזיך אחד על גבי סדר זה מד"ר במד' ד. כיצד מסדירין אחר שבת היה נכנס מגביה ראשה ונותן קנה תחתיה ואחד באמצע שם. לעולם יסדיר אדם שולחנו במוצאי שבת אעפ"י שאינו צריך לכזית ר' אלעזר, והזהיר, שמות קכו:. — ובסהמ"א: וצריך אדם להסדיר שולחנו בערב שבת ר' יצחק מוינה אור זרוע ב, ער"ש יח ד. — *הִסְדִּיר על הסדר: שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה ת"ר, ברכ' כח:. ובו ביום עמדו אהרן ובניו ורחצו את ידיהם ואת רגליהם מן הכיור ועבדו את כל העבודות והסדירום על הסדר סדעו"ר, ז הוצ' רטנר. אמרו ישראל ברכות וקללות והסדירום על הסדר כמו שצוה אותם לאמר שאו לכם מזה וכו' שם יא. —ובסהמ"א: בעת הסדיר לעמו את שפטיו צדיק צדק כלליו גם פרטיו רה"ג, שער דיני ממונות. ובאבטיח משיסדיר אותו במקצה אבטיח בצד אבטיח רמב"ם, מעשר' ג ח. וראוי לכל אחד ואחד מישראל להסדיר פרשיותיו שנים ושלשה פעמים שאם יעלה לקרוא בתורה תהא קריאתו סדורה בפיו שבלי הלקט, תפלה מב. — ואמר הפיטן: חזק ואדיר שבחו אסדיר ואגדיל ואדיר בנשמת כל חי קונט' הפיוטים, מק"נ 41. ואם יבא כבוד מועד בשבת תהי מתחיל בויכלו תחלה ואחר כן תהי קורא ומגיד שבח האל ומופת רב עלילה וכך תשלים ותסדירה כתקון חכמינו וסנהדרי גדולה פזמונים של פסח, סמא"צ תשיד:.

— נִפע', °נ$סְדַּר, כמו פֻע': ומן הנותרים בישר נפתרים במאה גם עשרים בלא שיר נסדרים דונש בן לברט, לקו"ק 84.

— התפ', °הִסְתַּדֵּר, כמו נִפע', — נעשה מסודר: אמר הכוזרי כן מפני גודל מעשיה מפני שהיא אחר הבורא הסבה בהויה ובה מסתדר הלילה והיום ופרקי השנה וההוים המוצאים והצמח והחי ר"י א"ת, הכוזרי ב כג. וכן מסתדרת לנביא גדולת האלהים ויכלתו ורחמנותו וחכמתו וכו' שם ד ה. ורצונו בגלגל גלגל השמש הנוטה שבו יסתדרו חלקי השנה שם כה.