ש"ז, מ"ר סְדָרִים, — א) ההפך מן בלבול, מה שהוא בערך נָאֶה, Ordnunug; arrangement; prder: ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סְדָרִים ותפע כמו אפל (איוב י כב). — ובתו"מ: חברייא בשם רבי יוחנן רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי בנקלף כולו כאחת עד כדון לח יבש מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת ואפילו יבש כסדר הזה (ירוש' פסח' ג ב). דוד שאל שלא כסדר והחזירו לו כסדר (יומ' עג:). — ואמר המליץ: ברא הגבוהים סדרים והוציא במספר מחניהם בהם המשיל האורים יי' עשה גם שניהם (ראב"ע, אזכירה סדר עבודה). זקנים ענו (נעו) מסדר אגנתם נחנו כרים שוחים לגנותם (קינ' שח' ת"ב, מחז' איטל' א. קע:). — ומצוי מאד בתו"מ במשמ' העקרית, מערכת ושורה, Reihe; rang; row, מערכת לחם הפנים1: היה מקריב שני סדרים ונטמאו בידו אומרים לו הוה פקח ושתוק (תוספת' מנח' ג ד). כיצד מסדירין לחם פנים נותן שש חלות לסדר זה ושש חלות לסדר זה ואם נתן שמונה חלות לסדר זה וארבע חלות לסדר זה או שלושה סדרים של ארבע לא עשה כלום (שם יא יד). כיצד מסדרין את הבזיכין נותן בזך אחד על גבי סדר זה ובזך אחד על גבי סדר זה (שם טו). שחט שני כבשים לאכל אחת מן החלות למחר הקטיר שני בזיכין לאכול אחד מן הסדרים למחר (מנח' ב ב). ארבעה סניפים של זהב היו שם מפצלין מראשיהן שהיו סומכים בהן שנים לסדר זה ושנים לסדר זה (שם יא ו). ארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידים שני בזיכין (שם ז). אפילו עשאן שני סדרין של ארבעה עשר רואין את העליונות כאילו אינן והתחתונות כשירות (רבי, ירוש' פסח' ז א). — ובסהמ"א: ועורכין אותו שני סדרים שש חלות בכל סדר (רמב"ם, תמידין ומוספין ה ב). — *ושל טבעות: וטבעות היו לצפונו של מזבח ששה סדרים של ארבע ארבע (מדות ג ה). — *ושל קלחים: ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה לא פסל אלא הקלח שכנגדו ר' יוסי אומר כל הסדר העליון אם היתה כמין כובע אינה חבור (טבול יום ג ב). — *וטור אבני החשן: הראשוני' אינן נכתבין על סדר שיהודה מלך האחרונים נכתבין על סדר (ר' זבידא, ירוש' סוט' ז ד). — *וסֵדֶר של קרשים: בריוח שבין שורות הסדר שהיה סודר קרש על קרש סדר אחד ומניחו ריוח וסודר סדר אחר ומניחו ריוח (רש"י, שבת צח.). — *וסדר המזלות: הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וככבי' במסילותי' ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית (ברכ' נט:). — ובסהמ"א: יודוך ה' אלהינו מאורות רקיע זיו חמה בהליכתו ולבנה בתחלת חדושה כוכבים ממסילותם מזלות עם סדורן מאדים עם כוכב חמה צדק ושבתי עם כוכב הנוגה עש וכסיל עם סדר כימה (הוספ' ותקונ' לסדר רע"ג 24). — *סֵדֶר הספרים שבמקרא: ת"ר סדרן של נביאים והושע ושופטים שמואל ומלכים וכו' (ב"ב יד:). סדרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי (שם). — *ושל המשנה: כנגד ג' פסוקים של התורה שבהם ששה סדרי משנה וכו' כיון שראה הקב"ה שהקריב על סדרי תורה התחיל משבח את קרבנו זה קרבן נתנאל בן צוער (מד"ר במד' יג). שר חמשים כ"ד ספרים הוסיף עליהם י"א מן תרי עשר חוץ מן יונה שהוא בפני עצמו וששה סדרים וט' פרקים דתורת כהנים (שם יח). — ואמר הפיטן: קריאת דת שבעל פה ששה סדרים סדורים על אוזן שומעת (רי"צ בר ראובן, אחוה דעי, אזהר'). הומשל רקתך בתאב הדורים ששים המה בששה סדרים נתנו מרועה אחד למסדרים (מחז' איטל' א קד:). — טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח טוב מי ששונה שני סדרים ורגיל בהם ממי ששונה הלכות ואינו רגיל בהם (רבי יצחק, מד"ר ויקר' ג). אדם הולך ללמוד תורה תחלה והיא קשה עליו כשעיר מה יעשה קורא שני ספרים ושונה שני סדרים והיא נמשכת אחריו כרביב (מדרש תנאים דבר' לב ב, הוצ' הופמן). — ובסהמ"א: ודע כי מזמן הנביאים ואילך נפסקה רוח הקדש וננעלו שערי החכמה ונתמעטו המסכתות והסדרים שהרי בימיהם היו כמה סדרים יותר (ר"מ אלדבי, ש"א, נתיב ח, קד::). — *סֵדֶר תפלה: מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין ועשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם (ר"ה יז:). שכל ימות השבת אנו נידונים ובשבת אנו נינוחים ובמוצאי שבת עד שהסדרים שולמים וכשהסדרים שולמים מלאך אחד יש ושמו דומה שהוא ממונה על הנשמות בא ונוטל נשמות של אותם האנשים [ומקלען] לארץ (פסיק' רב' כג). — ובסהמ"א: וסדר תפלות2 וברכות של שנה כלה ששאלת שהראנו מן השמים ראינו לסדר ולהשיב כמסורת שבידינו כתקון תנאים ואמוראים (סדר ר"ע השלם, א כה.). חזרו לגיהנם (למות) שכבר השלימו ישראל סדריהם ולכך [מאחרין] ישראל בסדר מוצאי שבת (שם ב נה.). השלימו סדריהם מביאין את החתן ואת הכלה (מחז' ויטר' תצו). גם במעמד הצומות הראה נוראות עצומות וחבר סדר ליום הכפרים (ר"י חריזי, תחכמוני ג). — *סֵדֶר וידוי: אין אומר דבר (בקשה) אחר אמת ויציב אבל אחר התפלה אפילו כסדר וידוי של יוה"כ אומר (ברכ' לא.). — *סֵדֶר ברכת המזון: סדר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה וכו' (שם מח:). — *סֵדֶר הבדלות: סדר הבדלות היאך אומר המבדיל בין קדש לחול וכו' (פסח' קד.). — *וסֵדֶר הקריאה בצבור: ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים וכו' בחמישית חוזרין לכסדרן וכו' בשני וחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן (מגי' ג ד-ו). — *סֵדֶר פרשיות וְסֵדֶר  הפטרות: ר' אמי אמר לסדר פרשיות הוא חוזר ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות הוא חוזר (מגי' ל:). — *ובמשמ' פרשה או פרק של ספר: נחזור על תחלת הסדר מה ראה הקב"ה לייחס פינחס אחר מעשה זה וכו' (תנחומ' פנח' ג, בובר). ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ותינוקות כל סדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה וכו' (מסכ' סופר' יח ד). — ובסהמ"א: סכום פסוקי דספר בראשית וכו' וסדריו מ"ג (מסורה בסוף ספ' בראש' ועוד). — *סֵדֶר חדשים: אלא שהוא מונה לסדר חדשים ואני מונה לסדר פורעניות (ר"ש, ר"ה יח:). — *סֵדֶר  הזמנים: עד מתי שואלין עד שתגיע זמנה של רביעה אם היתה שנה חסירה נותנין לה חיסרונה ואם לאו הולכין אחר סידרן (רב, תוספת' תענ' א ב). — ובסהמ"א: וזה אמרם ז"ל מלמד שהיו סדר זמנים לפניו (עסיס רמונים יח ג נא.). — *וסדרי מועדות: אעפ"י שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש (ירוש' עירו' ד כא:.). — *סִדְרֵי חכמה: נכנס ר"ש אצלו (אצל רבי) מסר לו סידרי חכמה (כתוב' קג:). — *סִדְרֵי מרכבה: בן עזאי היה יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו אמרו ליה שמא בסדרי מרכבה אתה עוסק (מד"ר ויקר' טז). — *סִדְרָן של רפואות: לתלמידו של רופא שעלת מלכיא לראותו הביא אותה אצל רבו אמר אותו תלמיד לרבו מרי כבר לימד' אותי כל סדרן של רפואות אם אתה מרפא אותה הרי יפה ואם לאו הריני מרפא אותה (רבי אבא בר כהנא, שם, דבר' ו). — ובהשאלה, *סֵדֶר המעשים בעבודת המקדש: מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום (יומ' א ג). כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום (שם ס.). — ובסהמ"א: מלמדים בכל יום סידר עבודת היום זורק ומקטיר ליום  ומקריב ומטיב בצביון (Elbogen, Stud. 172). — השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים (ותערב עליך, תפלת יח). — אמר להם כסדר הזה היו שוחטין ואוכלים ואימתי פרעו לו הקב"ה במלחמת פלשתים (מד"ר שה"ש, שוקיו עמודי שם). — וסֵדֶר המעשים בסעודה: תני סדר סעודה אורחין נכנסין ויושבין על הספסלין ועל הקתדראות עד שכולן מתכנסין (ירוש' ברכ' ו ו). — וסֵדֶר המעשים בלילה הראשון של פסח: ובפסח אם אין לו יין מקדש על הפת ואינו אוכל עד שיסדור הסדר ואחר כך אוכל (רש"י, האורה נג, בובר). ודלא במקור נדפס 'דלה' כהר"ר יוסף שעשה בסדרו ויטבול בחרוסת וכן רבינו שלמה בסדרו וה"ר שמעיה (תוספ', פסח' קיד.). והרוצה לקדש בפסח ולעשות כל הסדר בבית חבירו שאינו בקי הרי הוא רשאי בכך (תניא, ענין ההגדה מח). ויש נוהג' שלא לאכול שום טיבול בלילה זה רק אותן הב' טיבולים שעושין תוך הסדר להיכרא בעלמא (הלבוש או"ח תעו). — *סֵדֶר משנה, סדר הלמוד: כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו וכו' (עירוב' נד:). — וסֵדֶר הלמוד: אמר החכם סדר הלמוד הוא חצי למוד (ר"י סטנוב, דברי ריבות ב ז י:). — *סדֶר בראשית, סדר הטבע שנקבע בבריאת העולם: וחותם בסדר בראשית (פסח' קד.). — *סִדְרֵי בראשית: כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית (אביי, שבת נג:). בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית (רב יהודה, שם). — *וסִדְרוֹ של עולם, סדר הטבע של העולם: אם על סדרו של רעם אי את יכול לעמוד על סדר העולם על אחת כמה וכמה אתמהא (ר' הונא, מד"ר בראש' יב תיהוד'). אמר הקב"ה בשביל חיבתם של ישראל שניתי סדרו של עולם (שם במד' ד). — *סֵדֶר עולם, סֵדֶר הזמנים של מאורעות העולם, שם ספר תולדות העולם המיוחס לר' יוסי3: דתניא בסדר עולם וכו' (שבת פח.). °ובמשמ' עריכה נאה בהנהגתו של אדם: שאלת החכם חצי חכמה ופיוס בני אדם חצי השכל וסדר ההוצאה חצי הספוק (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג 1). הסדר עם הסיפוק וכו' (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' ב יה). השחתת הסדר מפתח העניות שם יט.  הסדר הוא האמצעות בהוצאה והשמירה משני קצות הפיזור והקמצנות (הראב"ע, מאזני צדק לאלגזלי, 108). כי הסדר בזה הוא יותר מחצי הספוק (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי לא, ד"ה היתה כאניות). —  ראש הַסֵּדֶר, ראש הישיבה4: ראש הסדר אהובנו ר' אהרן החזן תבורך ויחי חמודך ויפרח וירבה לעד (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 42). אב יצחק הדר זקנה ודעה והחכמה וכל חפץ וחמדה והוא הראש כמו ראש הסדרים בראש טורים כמו אדם ופטדה (שם 84). ור' אלעזר בן צמח ראש הסדר והוא מיוחס עד שמואל הנביא (מסעות רבי בנימין 55, הוצ' גרינהוט). — ב) °שם מחלה המביאה לידי התחלשות והחשכת מאור העינים: ואמנם המבוכה הנקרא סדר ובלשונם וירטיג'יא הוא שהאדם אם יעמד על רגליו יחשכו עיניו וכו' (קאנון ג א ה א).