ש"ז, בית הַסֹּהַר, כמו בית האסורים: ויקח אדני יוסף אתו ויתנו אל בית הַסֹּהַר מקום אשר אסירי המלך אסורים בראש' לט כ; שם כב; שם מ ג-ה. — ובסהמ"א: וכי יש לו לאסור את העדים בבית הסוהר כל ימיהם שלא ילכו (רמב"ם, מלוה ולוה טו ב). — וגם בלי בית: ועשית עמדי חסד והוצאתני מן הסוהר הזה כי גונב גונבתי מארץ כנען (ספ' הישר מז.). שאין לוקחים ממונו של ישראל ומעמידים אותו עד שיטלוהו עכו"ם משום שיכניסוהו לבית הסוהר שאין על התובע זה מן ישראל כלום שיפדנו מן הסוהר בממונו (שו"ת הרי"ף רט). וכל היום לא היו פותחים הסוהר כי אם לעשות צרכיהם בלבד (שו"ת תמת ישרים א). — ואמר המשורר: רץ לבי אליך נהר ועיני יגר כנהר כי מאז אסור תוך סוהר צוהר עינו חשוך חושך ימש (ר"י נגארא, פזמונ' מח, פרידלנדר). יפה ברה אשר אורה תדמה כמו סהר בעת עמדה במילואה לא עת תחסר זהר העת תביט למאור עינה תפתח כמו צהר תשים לבב כל רואיה אסור בתוך סוהר (שם פ). — ומ"ר סהָרים: ותוך משמר בפח יוקשים ומכמר נתנו אל וצינוק וּסֳהָרִים1 (בתי הנפש והלחשים כ"י פריז).