א. סַהַר

ש"ז, יָרֵחַ,  אגן הַסַּהַר, כלי עגול כדמות הירח: שררך אגן הַסַּהַר1 אל יחסר המזג (שה"ש ז ג). — ומצוי מאד בלשון המליצה והשירה, במשמ' ירח: קנינך חרס וסהר ואפל וצהר באונך (ר"י אבן גיאת, ובכן מלאה הארץ קנינך). שאל סהר חצי ירח ויגיד לך תקפו שאל שמש בצאתו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן). ולמאד נעמה תבל כאלו יקותיאל עטרת פז לראשה עטרת הידידות הוא ונזרה ותפארתה ואור סהרה ושמשה (רשב"ג, הצפור או דרור). הלא תראה מידעי שחקים כערוגת גן וכוכבים כשושנים והסהר כמו אגן (הוא, שער השיר 39). ורוח שלחה בי מפרשי עב ופרש על פני סהר אפרו (הוא, אני האיש). ושחק העטה קדרות וסהר כאלו מת והענן קברו (שם). ואקוה לאור סהר אשר אישון חשך המירו ואשקיף עת יגל פניו כגיל עבד אשר אדון זכרו (שם). ועלי ספדו כוכבי שחקים ולי התנודדו סהר וחמה (רמב"ע, חרדה לבשה תבל). עופר אשר הציץ לפנינו כמו שחר וגביע בידו העלה ונחזה סהר חצות ליל ואת כוסו כאלו נר בידו העלה (הוא, התרשיש ב לב). רעית סהר פתחה לי כד יינו שחוט מימי קדם העת תמזוג אותו בפאת מערב ישוב ריחו קדם (שם קי). אמאס בלילי עדי סהר בעיני דמות נגע ופשה בעור כושי כבהרת (ר"י הלוי, עין נדיבה). חרס וסהר עש וכימה קנאו להיות כאחיך ואחיותיך (הוא, לאהובתי). ונגה וחוג כוכב וסהר אש יזהיר ברחקו ואם יקרב ילבש באפלותיו (ראב"ע, בשם אל). דודי הוד פניו לסהר אדמהו (ר"מ דרעי, לקו"ק נח). ובעלות סהרי שמשך נוטה ואורחת כספחת בורחת ותקרב לשחת ותדמה ליונה תתקן בעברי פי פחת (ר"י חריזי, תחכמ' לט). לבי בבואה יחזק כי היא כמו סהר מאורה יחזק בנשף (רש"ט פלקירא, המבקש כז). ואתה לזמן נר מערבי ולעדה הלא שמשה וסהרה (עמנו', מחב' ח). אמת אתה תתננו כמו סהר בתוכנו כמלך את לפנינו יברכך אלהינו (אלעזר עראקי כהן, ספ' הפזמ' סה:). גם הלוך ואור כסהר (אד"ם לבנסון, הדעת והמות). כן יחשך סהר כוכבי אור יקדרו עת יפעת שמש עלימו נגלתה (יל"ג, דו"מ א). — ואמר הפיטן: רבות עשית וחשבת וספרת מפעלותיך פעול בסהר ספרת לאותות ולמועדים חבלו שפרת (יוצ' פרש' החדש). ילדות חרס וסהר בו ביום חשבון מצאו ובתחלת בריתם בחלון אחד נמצאו (שם). ויתהלך כמו מלך ממחנה אל מחנה ואור סהר לטהר במרכבת המשנה (יוצ' שבת בין יוה"כ וסוכ'). יסר הסהר ונתמעט לשעתו כי הטיח כלפיו ולא בן אמונת עתו (ר' בנימין, מחז' איטל' א סג:). והוקטן סהר במזל אילים וריבית צבאו עש וכסילים (ר' משולם בן קלוני', אשוחח נפלאות Elbogen, Stud. 126). — ובמשמ' חֹדש: ארץ מטה ורעשה בסהר שלישי התגעשה גריה חיתם נרעשה דוד בשורה ותתרעשה (ארץ, יוצ' א שבוע'). — ובמשמ' עִגּוּל: סובב בהקפתו סדר תקופתו סהר תכפתו סתר כפתו (אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח). — אגן הַסַּהַר: חכמי ישראל הדרבונים עם מקום אגן הסהר2 הקדמונים המעברים ימים ושנים (סעדיאנה שכטר, 16). — חכמוני סַהַר: חקר מניינם שנים ושבעים חכמוני סהר נגדם קבועים (Elbogen, Stud. 129).



1 [המחבר ז"ל פירש מַעֲיָן, וציֵן עי' הערה, אבל לא הספיק לכתוב את ההערה ולבאר את דעתו.]

2 [עי' סנה' לז.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים