א. סַהֲרוֹן

*, ש"ז, מ"ר סַהֲרוֹנִים, סמ' סַהֲרוֹנֵי, כמו שׂהֲרוֹנִים: אילו הן חופות חתני' סדינים מצויירין וסהרוני זהב תלויין בהם (ירוש' סוט' ט טו). — ובסהמ"א: כי סהר יהיה מחר חד מסהרוניה ולך תהיה למנורה תאיר משכניה (JQR. 87,1913). וערבת מאורי רום באורך ואור להם מאור אור סהרונך (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 265).

חיפוש במילון: