ש"נ, כנו' סוּפָתְךָ, מ"ר סוּפוֹת, — רוח עז ומהיר מאד. Sturmwind; tempête; storm: בסער ביום סוּפָה (עמו' א יד). פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כְּסוּפָה (ישע' ה כח). ורדף בֹמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סוּפָה שם יז יג; גם שם כט ו; שם סו יה. כַּסּוּפוֹת בנגב לחלף (שם כא א). הנה כעננים יעלה וְכַסּוּפָה מרכבותיו (ירמ' ד יג). יי' בְּסוּפָה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו (נחו' א ג). כן תרדפם בסערך וּבְסוּפָתְךָ תבהלם (תהל' פג יו). בבא כשואה פחדכם ואידכם כְּסוּפָה יאתה משלי א כז; גם שם י כה. מן החדר תבוא סוּפָה וממזרים קרה (איוב כז ט).— ובהשאלה, גנבה הַסּוּפָה דבר, הסיעתו פתאם במהירות: יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סוּפָה (שם כא יה). תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סוּפָה ישאהו קדים וילך (שם כז כ-כא). — סוּפָתָה1, כמו סוּפָה, במליצה: כי רוח יזרעו וסוּפָתָה יקצרו (הוש' ח ז). — ואמר בן סירא: קול רעמו יחיל ארצו ובכוחו יזעים הרים אימתו תחרף תימן עלעול צפון סופה וסערה (ב"ס, גני' מג יו). — ואמר המשורר: וראשו בהנחה וסופו לאנחה ושיח וצוחה ושאון ושברים ולכן אל תתרע אשר מוסר יפרע והרוחות יזרע וסופות לו פרים (דונש, דעה לבי חכמה). זעום יי' יפול שם ואוצרות סופות וסערות וקפאון ויקרות (רשב"ג, כתר מלכות). הרוח אשר תראה בקיץ סובבת במדברות הנושאות האבק והעפר וזולתם מן הארץ נקראת סופה ובלעז בלומינה או קשר של רוח (ר"ש א"ת, אותות השמים, כ"י כזנתנזי רומא). ומה שאמר בבוא כשואה פחדכם בא לבאר איכות פחדם העתיד לבא עליהם פתאום כמו הסופה שהיא סערה שתצא מן הרוח בפעם אחרת כשתפגוש בו רוח אחרת יוצאה כנגדו (ר' זרח' מברצלונה, פי' משלי א כז, השחר ב 76).