* 1, ש"ת של סוריא, — א) לשון סורסי: בא"י לשון סורסי למה רבי, סוט' מט:. ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאילייא עברי לדיבור ר' יוחנן, ירוש' מגיל' א יא. שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך הוא, שם סוט' ז ב. תכוסו על השה לשון סורסי הוא זה כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה רבי יאשיה, מכי' בא ג. — ובסהמ"א: ולשון סורסי וכתב סורסי שהוא עכשיו ביד נצרים בבבל וקוראין אותו סוריאני על שם אותו מקום (סוריא) הוא נקרא גיאוניקה, הוצ' גינצבורג 174. — ב) מין לחם: לחם עוני פרט לסורסין2 ולחלת המסרת ולאשישה ירוש' פסח' ב ד.