סוֹחֵר, ש"ז, מ"ר סֹחֲרִים, סוֹחֲרִים, סֹחֲרֵי, סוֹחֲרֵי, סֹחֲרַיִךְ, -רָיִךְ, סֹחֲרֶיהָ, — מי שעֹשה מִסְחָר וקנין, משא ומתן, Händler, commerçant; marchant: ארבע מאות שקל כסף עבר לַסֹּחֵר (בראש' כג יו). ויעברו אנשים מדינים סֹחֲרִים (שם לז כח). סֹחֲרֵי המלך יקחו (סוסים) מקוה במחיר (מ"א י כח). דמי ישבי אי סֹחֵר צידון עבר ים מלאוך (ישע' כג ב). מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סֹחֲרֶיהָ שרים כנעניה נכבדי ארץ (שם ח). ערב וכל נשיאי קדר המה סֹחֲרֵי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סֹחֲרָיִךְ (יחזק' כז כא). סֹחֲרִים בעמים שרקו עליך (שם לו). שבא ודדן וְסֹחֲרֵי תרשיש (שם לח יג). היתה כאניות סוֹחֵר ממרחק תביא לחמה (משלי לא יד). לבד מאנשי התרים וְהַסֹּחֲרִים מביאים (דהי"ב ט יד). — ואמר בן סירא: עם סוחר אל תתגר וממקנה על ממכר (ב"ס, גני' לז יא). — ובתו"מ: דרש ר' דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה לסוחר כותי1 וכו' (סנה' קז.). לסוחר מבקש ללכת בדרך שמע שלסטים בדרך מה עשה לקח פרקמטיא שלו ועשאה אבנים טובות ומרגליות ויצא לדרך (מד"ר שמות ל). למה הדבר דומה לסוחר גדול המהלך במקום הסכנה וכו' (תנחומ' האזינו ג). ולא מעבר לים היא לא תמצא בסוחרים ובתגרין וספנין (כלה רבתי ט). — סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה: מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולת מעשר (שקל' ז ב). — סוֹחֲרֵי כְסוּת: סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת חייבין חטאת ולא סוחרי כסות בלבד אמרו אלא כל אדם (שבת קמז.). — סוחר שביעית, סוחרי שביעית: היה יודע לו עדות וכו' עד שלא נעשה סוחר שביעית ומשנעשה סוחר שביעית חזר בו וכו' כשר (תוספת' סנה' ה ד). ואלו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית (משנ' שם ג ג). — ובסהמ"א: וגם כתבו רבים [מבני בגדאד] אל הסוחרים הנאמנים ושאלום [אודות אבותם ו]ישיבו אותם בכתבי ידיהם [וחתימותם ויעידו] הכל כי מבני הגרים [הוא ואבותיו שמ]לו וטבלו (רסע"ג, מספ' הגלוי רכט). אחאנא תגרי אזבזגי פירוש אחינו סוחרים שעל קיניהן נבדקין כלומר במקום סחורתם נבדקין הנאמנין הן אם לא (ערוך, ערך זבזגי). א"ר פפא בצררויי דיהיב ארבעה למאה והן הסוחרים בבגדים שהבגד נקרא צררא (רי"ף, ב"מ לא.). מכתבי איש כמוני יכבדו על רעים ואהובים כי אינם דומים למכתבי הסוחרים (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 164). ורבינא האי גאון זצוק"ל כתב והאדנא נהוג כ"ע התגרים והסוחרים לשלח זה אל זה בכתבים וע"י שליח (טרני, המכריע, יו"ד קלח). ואם רשם המקח כמו שעושים הסוחרים (טוח"מ, מכירה שד ד). ומין המחיצה הראשונה לשניה היו יושבים כל לומדי ספר והסוחרים כי החכמים צריכים לסוחרים יותר ממה שהסוחרים צריכים אליהם (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 13). היינו דאמרי אינשי ללועזים בלעז מי שהוא חכם וסוחר הוא שמחת לבב למי שבחברתו בוחר (שארית הנחלה 59). — ואמר המשורר: ונבכה על ימי נער כסוחר אשר יבכה עלי רע שוקיו (רשב"ג, כאין נשאו).