ש"נ, סמ' סְחֹרַת, סחורת, מ"ר סחורות, — הדבר במה שאדם עשה מסחר, צרכי אכל או כלים וכיוצא בהם, Ware; marchandise; merchendise: בני דדן רכליך איים רבים סְחֹרַת ידך1 קרנות שן והובנים השיבו אשכרך (יחזק' כז יה). — ובתו"מ: השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה בדרכה וכו' והשואל ישלם לשוכר א"ר יוסי כיצד הלה במקור נדפס 'הלא' עושה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור הפרה לבעלים (ב"מ ג ב). הצמרין והצבעין ממלאין לשתות ואין ממלאין לסחורה הנחתומים והקפילאות אין ממלאין לסחורה (תוספת' ב"מ יא ל). יזיר שומע אני מסחורתו ומרפואתו ת"ל מיין ושכר יזיר [וגו' לא ישתה בשתיה הוא אסור אבל] מותר בסחורתו וברפואתו (ספרי במד' כג). מנורה קטנה מותר לטלטלה ולא כלי הוא ולא כל מה שבבי' מן המוכן הוא א"ר יוסי בי ר' בון תיפתר שלקחה עמו לסחורה (ירוש' שבת ג ד). לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד ובזקנותו ונשתכר הוי טוב אחרית דבר מראשיתו (שם חגי' ב א). על כל המתים אסור לילך בסחורה עד שלשי' יום (שם מו"ק ג ח). לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישובה אין את חוזר חוזר את לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש את הארץ (ר' יוסי ור' יהושע ב קרחה, שם סנה' י ט). למלך שעשה לו סחורה על ידי סרסור והפסיד על מי להתרעם לא על הסרסור (רב יאסי, מד"ר בראש' ח, תיאוד'). ושים עצמך בתורה יותר מעל סחורה (דא"ז ג). — ובסהמ"א: כגון שנתן לו אלף זוז בסחורה וכתב עליו שני שטרות כל אחד ואחד בחמש מאות זוז (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 50). שהבגד נקרא צררא כדאמרי' במועד קטן והאידנא נהוג עלמא בצררא בר זוזא והסוחרין בבגדים נקראין צררויי על שם סחורתן (רי"ף, ב"מ לא.). הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים וסחורת החכמה כלה ריוח (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ג יד). המשתתף עם חבירו בסתם לא ישנה ממנהג המדינה באותה סחורה ולא ילך למקום אחר ולא ישתתף בה עם אחרים ולא יתעסק בסחורה אחרת וכו' (שו"ע חו"מ, שותפים קעו). וכן אם לא תבעו כסף אלא מיני סחורות והודה לו מקצת ממין הכפירה וההודאה (שם הלואות פח). והלה במקור נדפס 'והלא' צועק ככרוכיא שעכשיו שעבר היריד א"א לו למכור סחורתו וא"א לו לטלטלן ממקום למקום במשא כבידה (שו"ע חו"מ, פתחי תשובה, פקדון רצב ז). — ואמר הפיטן: התאנה חנטה פגיה עלך שבר לגלע גררו וקלעו בקלע עלומה בסחורת סלע (אנעים חדושי שירים, יוצ' א' פסח, מחז' איטל' א קד.). — לו יהי נרות סחורתי לא יאסוף שמש עדי מותי (ראב"ע, גלגל ומזלות). ולא נחרד לדעה סוד נביאיו וחקותיו ותורתו ושברה והלילות והימים נצפה אלי עתות אצור בם הסחורה (עמנו' מחב' ח).