ש"ז, סמ' סְחַר, כנ' סַחְרָה, — א) מקום מסחרי המתוך בין המוכר והקונה ומקום למסחר, שוק של מסחר  Handelsplatz;étape; market: סחר צידון עבר ים מלאוך וכו' ותהי סְחַר גוים (ישע' כג ב–ג). — ב) כמו סחורה, הדברים שיסחרו בהם: והיה סַחְרָהּ ואתננה קדש ליי' לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יי' יהיה סַחְרָהּ לאכל לשבעה ולמכסה עתיק (שם יח). יגיע מצרים וּסְחַר כוש וסבאים אנשי מדה עליהם יעברו ולך יהיו (שם מה יד). — והעסק במסחר, Handel; commerce: אשר אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה כי טוב סַחְרָהּ מִסְּחַר כסף ומחרוץ תבואתה (משלי, ג יד-יה). טעמה כי טוב סַחְרָה (שם לא יח). — ובסהמ"א, מ"ר: לריח שמניך בני ביתך וחוריך הנם חזר סחריך בית מדין צחריך (מחז' איטלי' א קיא:). אחרי אשר קניתי מרבדי השכל ועל גרגרותי ענדתים במקור נדפס 'עדנתים'.  סחרתי סחרי החכמה ולא יניחוני ואורם ואמתם המה ינחוני (עמנו' מחב' א).