סֹחֵרָה

1 ש"נ, — מן צנה, מגן, ; Schild; bouclier ; shield, ובהשאלה מחסה: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וְסֹחֵרָה אמתו (תהל' לא ד). — ובמדרש: מי שבא לחסות תחת כנפיו של הקב"ה הוא לו צנה וסוחרה של אמת (מד"ר במד' יב). — ואמר המליץ: נחפזתי מאנשי הבינים נצבים נגדי במחנים צרור סוחרה למגינים סבאת זכי יינים (רסע"ג, מנין תרי"ג מצות פתי', קובץ מעשה הגאונ' ב, 29). חוק דתו נתן לך ואם תשמור משמרתו תחת כנפיו תחסה צנה וסוחרה אמתו (ראב"ע, אסכון עמך). ובמלחמות יצרך תני יראת צור יצרך צנה וסוחרת (ר"י חריזי, הענק רז). ושמתיך כמגדל עוז לנוסי ולפני צר כסוחרה וצנה וכסכה ביום שמש ושרב וגם כאח ביום שלג וצנה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 20). מלובשים בשריונות ותחרה וסוחרה וברמחים לטושים (ר' שלמה מזל טוב, שי\ר על שחוק האישקאק, דברי חפץ, הוצ' עדלמן 6),



1 [לא נתברר מקורו. רש"י פרש: צנה המקפת האדם וכו' לשון סחור סחור, ע"כ. וכן ריב"ג: הי אלדרקה  الدرقة  והוא מוסיף ואפשר שקראוה סוחרה בעבור סבובה ועגולה וכו'. ובסור' סכרא, מגן. אבל הכ"ף מוכיחה שהוא משרש אחר באשור'  סִחִרְתֻ חומת המבצר (Del., Handwb. 495).]

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים