°, פ"ע, סְחַרְחָרוּ, יִסְחַרְחַר, היה סחרחר, התרגש מאד: בעשן כלו עיניהם ועצמותם כמוקד נחרו אור חשך בעדם כח נעזב והלבות סחרחרו (אליה הקטן, תחרות רוגז, סליח' ג עי"ת). אשיחה עם לבבי ושרעפי סחרחרו בהתעטף רוחי עשתונותי יהרהרו (גנזי שכט' ג, דודסון 197). גם בו יודיע איך יסחרחר לב האדם בעת צרותיו בלתי יכיר רעיו וקרוביו (הירש דרנבורג, מוסדות תבל [יושבי תבל], דיבור כט).