א. סִיאָה
*, ש"נ, — מין אזוב1: בעל הבית שקיים ירקות שדה בכרם אסור לו ומותר לכל אדם הלשישית והלבוצין וכו' והכרכום והסיאה והאזיב וכו' (תוספת' כלא' ג יב). חבילי סיאה והקורנים שהכניסן לעצים אין מסיק בהן למאכל בהמה מסיק בה (ר' אליעזר, שם שביע' ה יד). חשב עליו לעצים הרי הוא כעצים כגון הסיאה והאזוב והקורנית (שם משנ' ח א). הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבין (מעשר' ג ט).
1 [עי' לֵו, שמות הצמחים, עמ' 135.]