*, סייד, ש"ז, מ"ר סַיָּדִים, סיידין, — אדם שאומנותו עשית הסיד וְהַסִּיוּד: Kalkstreicher; plâtrier; plasterer:  הסייד ששכח עציץ (הכלי שעושה בו הסיד) בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהן ישבר (ר' אליעזר, מקו' ב ח).  והלך הסייד לסידו  ויוצר לטיטו נפח לפחמו (ר"י הנשיא, מד"ר קהל' בכל עת). חוט המשקולת וכו' של סיידין ושל ציירין כל שהן (כלים כט ג). — כף סַיָּד, כף הַסַּיָּדִים, הכלי שמסַיְדים בו: חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד (שבת ח ה).  תנא כדי ליתן על פי כף של סיידין (שם פ:). — כבשן של סַיָּדִים:  כבשן של סידים ושל זגגים ושל יוצרים טהורה (כלים ח ט). — סנדל של סַיָּדִים:  שלשה דברים אמר ר' עקיבא על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו על סנדל של סיידים שהוא טמא מדרס וכו'  (עדי' ב ח). — ובסהמ"א:  משקולות של סיידין ושל ציירין אפילו ארוכין כל שהן טמאין (רמב"ם, כלים כא ד).