סִיּוּד

*, ש"ז, — שה"פ מן סוּד: המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן (רב דימי בר יוסף בשם ר' אלעזר, ב"ב נג:). — ובסהמ"א: כיצד המוצא פלטרים גדולים בנויין בנכסי הגר או בנכסי הפקר וסייד בהן סיוד אחד או כייר בהן כיור אחד (רמב"ם, הלכ' זכיה ומתנה ב ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים