*,  א) פ"י, מנה ספר, zählen; compter; to count: כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים מנין שהוא סוכם1 את הארבעים (מכות ג י). א"ל (המן לאחשורש) אני סוכם לך חשבון ס' ריבוא כשיצאו ממצרים נתנו ס' ריבוא בקע לגלגלת וכו' (מדר' פנים אחרים על אסתר נוסח' ב, אם על המלך טוב). — ואמר הפיטן: ופקדת וחשבת וסכמת ומנית וספרת (אז ראית, יוצ' שבת שקל'). וטוהר טבילותיו מנית וקדוש רחיצותיו חשבת ואזכרותיו בשכל סימת ותודותיו וודויו סכמת (מי יתנה, יוצ' יוה"כ). ור' חננאל בשובו לביתו שיער המולד בספירתו ומצא טעותו שסכם בקצבתו ויפג לבו (אחימעץ, סדר חכמים ב, ניבויאר 120). — ב) °כמו הִפע', השוה דעתו לדעת זולתו: שדה מברך כהריח ברכו במתן טל סכם אתו ציר חתום בברכת טל שרידיו להתבודד בבטח ערף עמי טל (אאגרה, תפל' טל). על אחד שהתנה עם בחור ללמד את בן חברו במה שסכם עמו והתנה לפני אב הילד (תשו' ר"ת, צ', הוצ' מק"נ 51).

— הִפע', *הִסְכִּים, — התאים, השוה את דעתו לדעת זולתו, היה בדעה אחת עם פלוני, übereinstimmen, zustimmen; s'accorder, consentir; to agree, harmonize: ודרש (הלל) והסכים ועלה וקיבל הלכה (ירוש' פסח' ו א). לא כן אמר רב אין אדם רשאי לומר דבר כנגד רבו אלא אם כן ראה או שימש כיצד הוא עושה בתחילה רבו פות' לו ראשי פסוקים ומסכים (שם חגי' ב א). למה נקרא שמו אלף שהוא מסכים מאלף דבר צוה לאלף דור (מד"ר בראש' א, הוצ' תיהוד'). אלו המשחקים בפספסים שהם מחשבין בשמאל ומסכימים בימין (ילק' שמע', תהל' כו). — ועם מלת היחס על: כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים הסכימו על דעת הראשונים (ר' יוסי בי ר' בן בשם ורבי לוי, ירוש' פאה א א). אקפח את בניי שלא הטית' ימין ושמאל אני שראיתי את המעשה ושכחתי ואתה דורש ומסכים על השמועה2 (ר' טרפון, שם מגל' א יב). דבר זה עשה יהושע מדעתו והסכים הקב"ה על ידו (מד"ר במד' כג). וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא לה' אוצר ה' יבא ומנין שהסכימו על ידו שנאמר והיתה חרם לה' וכל אשר בה (שם). — ועם עם: והסכים ב"ד עמהן (ר' חלבו, ירוש' ר"ה ב ו). ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו3 (שבת פז.). — ועם ל: הסכימה דעתם לדעת העליונה (מד"ר במד' יב). ואף על פי שהם בגלות בינינו מלעיגין אותנו ואת אמונת אלהינו ועכשיו הסכמנו כולנו לדעת אחת והפלנו גורלות לאבדן מן העולם (שם אסת' אם על המלך טוב). — הִסְכִּימָה דעת של פלוני: תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה ולא הסכימה דעתו של רבי ולקה בשחין (ר' יוחנן, ירוש' חגי' ב א). נכנסו זקינים לעלייה ביבנה ויצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכ' שני' ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד מהן ונתנו עיניהם בר' ליעזר והיו שמיחין שהסכימה דעתן על דעת4 רוח הקודש (שם ע"ז ג א). — ואמר הפיטן: ובירח השלישי לחפש לצאתם באו לחורב כל מקהלותיהם ונגד ההר היתה חניתם הסכימו דעתם והשוו עצתם (ובירח, יוצ' ב שבוע'). חכמים הישכלתה על פיהם היסכמתה בין דם (מחז' יניי, הוצ' דודסון 21). האמן מדעתו הכל בעתו השכיל בדעתו הסכימה חמדתו וטרם קנאו ועולם מנאו ועד תנאו ובחסד בנאו (אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח). — ורגיל בסהמ"א: ראובן הסכים עם שמעון למכר לו קרקע ידוע בממון ידוע והקבילו מן הדמים וכו' לזמן טרח שמעון והזמין השאר ובא לו אצל ראובן כדי להקבילן לו ולא רצה לקבלם וכו' ושמעון טוען שאיני מניח מארמתי5 כלום והקרקע שהסכמתי ממך עליו מכור הוא לי כבר והתקבלתיך מקצת דמים (תשו' גאוני מו"מ, גנז). ויראתי שיהיה רצון התאוה להניח המחשבה הזאת ושהוא הטני אל דרך המנוחה והשלוה ולהסכים על ההנחה (ר"י א"ת, חו"ה הקד'). ואח"כ הסכימה דעתם למנות עליהם איש נכרי נלבב ונבון (הוא, שם עבודת האלהים ט). ומהם שהבוטח באלהים תביאנו הבטחתו עליו שלא יעבוד זולתו ושלא יקוה לאיש וכו' ולא יסכים עמהם בבלתי עבודת האלהים (שם הבטחון, פתיח'). כיצד מפיסין עומדין בהיקף ומסכימין על מניין שמונים מאה או אלף או כל שיסכימו עליו וכו' ומונה על אצבעותיהן וחוזר חלילה עד שישלים המניין שהסכימו עליו (רמב"ם, תמידין ומוספין ד ג). שיהיו מעשיו מסכימים לדבריו (ר"ש א"ת, פי' אבות לרמב"ם א). בעת שהסכימו עדה או קהל או ישיבה או בני המדרש או בני הכנסת לעשות תקנה בעיר או בישיבתם או בבית הכנסת או במדרש שלהם או ראשי ישיבות שהסכימו לעשות תקנה לישראל וכו' ואם הסכימו להחרים בכתב כל הפורץ באותה תקנה ובאותו גדר מחרימין (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות, הוצ' מק"נ 132). והמקום ברחמיו יסכים על ידינו ויכפול שכר טוב (שם 137). ובן רש"ד קורא המראה השלישי אדום מסכים (אבי הרלב"ג, שעה"ש א ז). ושישימו ראשים עליהם ותראה כי לעולם לא יסכימו בהסכמה אחת (ר' שלמה אבן וירגא, שבט יהודה 21). ולזה הסכימו כל המשאיים שכפי מספרי התנועות יהיה מספר השכלי' (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 32). ואולם היות כל הסברות האלו בלתי מסכימות עם דעת תורתנו הקדושה אינו מן הצורך לבארו (שם 83). ואמנם הגאוני' אשר זכר שמם והספרי' אשר חברו קצתם השתדלו להסכים המושכל מצד המחקר עם המקובל מהנבואה (שם 107). שבהרמב"ם של בעל ההגהות לא היה נמנה וידבר דכל חלב מסכים לנוסחת הדפוס (לונזאנו, אור תורה יג:). והנה אם יבוא פתי אחד מן השוק ויראה המסכים יעלה על דעתו שאלות וקושיות עד אין חקר (ר"נ בר"י אלחנן, עה"מ, שער עולם הבריאה ג).

— הָפע', °הָסְכַּם, רק בינ', מוּסְכָּם, נק' מוּסְכֶּמֶת, מ"ר מוּסְכָּמִים, מוּסְכָּמוֹת, — שהסכימו עליו: הנה דבר זה מוסכם עליו מהפילוסופים גם כן (ר"ש א"ת, פי' אבות לרמב"ם ג ו). השמות המוסכמים והם השמות אשר יורו על ענין אחד יכלול דברים רבים אם במין ואם באיש כחי והאדם (כל מלאכת ההגיון, מבוא). כי מוצא פי שאר בעלי חיים הוא טבעו שוה בכל מין ומין מהם ומוצא שפתי האדם הוא כפי ההסכמה והוא שאמר הוא שמו רצה לומר שלא היה זה בטבע כשאר בעלי חיים רק כפי קריאת האדם המוסכמת ממנו (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים ט:). ועל כן הוא במעלת השנית מן האמת נרשמת מושמת וגם נחתמת מוסכמת בלתי נעלמת (מנחם גינצי, מכתב לקהל' קהיר, לקו"ק נספ' 51). וכן בלבישת בגד כלאים הגבילו הכתוב בשם תוריי מוסכם וקראו שעטנז (משה בשייצי, ספ' העריות, הקדם ג, 1-2). ואף על פי כן לא קבעו הלכה כדבריו לפי שלא היה מוסכם בנביא (ר"י אלבו, העקרים א יח). והשמות יש מהם משותפות ויש מהם מוסכמים ויש מהם נרדים וכו' והמוסכמים הם השמות המורים על עניין אחד יכלול דברים רבים כמו האדם והבהמה (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 24). ומוסכם לכל הכתות כי היהודים פקחים וערומים מכל האומות (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 8). ומוסכם לכל כי הדתות אינם מתקיימות כי אם עם הדמיון (שם 16). מה שעלה במוסכם אצל אספה (פנק' קראקא שנת שס"ו אוצה"ס ד 602). — וכמו מַסְכִּימִים, שבאו לידי הסכמה: והשררה אמר לא נוציא הסחורות מתחת ידינו עד אשר תתפשרו ותהיו מוסכמים כאחד (מהרשד"ם, שו"ת חו"מ ע). ואפשר שידמו הבאים אחריהם שאין האמת נמצאת לא בדברי אלו ולא בדברי אלו לפי שאינן מוסכמין על עצה אחת וכונה אחת (ר"י אבן לטיף, שעה"ש הקדמ' השחר ב, 95). — ועם ה"א הבנין: וחמש בחמש מהוסכמים נתלה עולם בידו כאשכול מבין סודם יבהל ויפחד (רשב"ג, מלכותך מלכות כל העולמים, או"נ ב 78).

— נִפע', °נִסְכַּם, נסכמו, — כמו הִפע': עשו שמחות ולדורות קבעום ומקראות שלשום ולא רבעום נסכמו ממעל ולמטה טבעום בספר נחקק על מה קבעום (סליח' תענ' אסת', סדר ר"ע השלם ב, רטו.). ראיה וזכות מלקיחת אזוב נסכמים ראה מעמדה וכמה ברבוע מחכמים (יוצ' שבת בין יוה"כ וסוכ'). וכתב מינוי הוא בזמן שנועדין הישיבה כולה להושיב עליהם ראש ישיבה או שנסכמים כולו למנות עליהם ראש או זקן או דיין או נשיא (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות 131). נסכמו זקני העיר או זקני הכנסת והמדרש לסמוך לאחד מן התלמידים נסכמים6 על כך וכותבין כתב מסמיך בלא הנחת ידיהם על ראשו (שם 132). גם אנו ראינו מקצת דבריהם ולא מצינו אותם נסכמים לדעה אחת בכך (רמב"ן, מלחמ' ה', אלפסי שבת ג). אמר הכותב איני נסכם לפי' הזה דרב שמואל (שם ו). בראותי עצתכם הטהורה נסכמת עדתכם הקדושה חותמת (הוא, אגר' לרבני צרפת, מובא באגר' הרמב"ם 50). לפי שמרדו שניהם אבשלום ואדוניה אמר כי יואב לא היה נסכם במרד אבשלום אבל במרד אדוניה היה נסכם (רד"ק, ספ' השרש' נטה). בא אלי אחד מן החכמים שמו ר' יעקב מכיר וחלה פני לבלתי השתדל עוד בזה כי הוא לא יהיה נסכם אפילו לקיים דבר אחד מכל דברי האגרת (אבא מרי בר' משה הירחי, מנח' קנא', מכתב כא). כי עשית אתה וכל הנסכמים עליו כדין וכהלכה עשיתן (שם מחתב צג). הנה נתברר לנו כי הדברים העצמיים האמתיי' נמצאים בעצמם חוץ לשכל ונמצאים בשכ' וג"כ נמצאי' בדבור וכשיהיו שלשתם נסכמים יחד יהיו כלם אמת (ר"י א"ת, רוח חן יה:).

— הִתפ', נִתפ', °נִסְתַּכֵּם, — כמו הִפע': כבר נסתכמו רוב הפילוסופים בענין המציאות בהיות כל דבר שיש לו ראשית תכלית יש לו (ר"י גיקטיליא, גנת אגוז ב, נט::). והם אינם יודעים דרך היסוד מהו וכולם מסתכמים הן היות המקריים שני מינים מקרה הצורה בעצם וכו' (שם עד.). ובכל בריה נסתכמו ב"ד של מעלה על שעור גופה וחייה ומזונותיה וכ' כי ב"ד של מעלה הנקרא אלדים נסתכמו על בריה ובריה ועל כל אבר ואבר שהוא ראוי להיות כך (הוא, שערי אורה סב:). כלם בקו הדין נבראו ועל כל אחד ואחד מהם נסתכם סנהדרי של מעלה הנקראת אלדים (שם סג:).

— פִע', °סִכֵּם, עשה קצור כולל וסך הכל מאיזה ענין, רגיל בדבור והשתמשו בו בספרות החדשה.