ש"נ, — כמו סֶכֶל, הפך מן חכמה: תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בְּסִכְלוּת עד אשר אראה איזה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם (קהל' ב ג). ופניתי אני לראות חכמה והוללות וְסִכְלוּת וכו' וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הַסִּכְלוּת כיתרון האור מן החשך (שם יב-יג). ולדעת רשע כסל וְהַסִּכְלוּת הוללות (שם ז כה). יקר מחכמה מכבוד סִכְלוּת מעט (שם י א). דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו תחלת דברי פיהו סִכְלוּת ואחרית פיהו הוללות רעה (שם יב-יג). — ועי' שֵׂכֶל, שִׂכְלוּת. — ובסהמ"א: שמע יוסף מאסף שור אבותיו ומוסיף על שררתם שררה והמשכיל אבי סכלות ומוליד בשכלו אם תבונה העקרה (ר"ש הנגיד, יריבוני). אנחנו עם דלות וקלות עם סכלות בגלות תוך גלות בכל עת מעתיקים (ראב"ע, נדוד הסיר אוני יט). הסכלות ממית בלא עת (הוא, פי' קהל' ז יז). כי הסכלים מבני אדם לא ידעו עצמותו אך הם יחשבו שסכלותם בזה בסכלות בתנועות השמים ועתיות הלקויות וזולת זה ממה שיוסכל ואיננו נמנע שיודע (ראב"ד, אמו"ר פרק ג מן העקר ב' 56). תחלתם אנשים נשא אותם הסכלות גם גובר התאות עליהם למאוס בתורה (ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' האלהים ד). והמשרתים והשמשי' (של הגוף) הם המדות הנפשיות כשמחה והדאגה וכו' והחכמה והסכלות (שם ט). ומי שהוא בסכלות אשר ספרנו בדבר שהוא בין ידיו תדיר אין מן התימה שלא ידע מהלכי הגוזר והצדק ממשפטי הבורא (שם ח). הקשה במה שאתה עושה למלכך כשאתה מתעסק בהודאתו ושבחו וספור טובותיו עם סכלותו במצפונך (שם, חשבון הנפש ג). שאנחנו נאמר כי השמים לא קלים ולא כבדים ולא מתפעלים ולזה לא יקבלו פעולה ואינם בעלי טעם ולא בעלי ריח וכיוצא באלו השלילות כל זה לסכלותנו בחומר ההוא (ר"ש א"ת, מו"נ א נח). ואמנם סכלותם במה שהיו מעידים אותנו עליו תמיד הוא בהיותם בוחנים המציאות בעניני אישים מבני אדם (שם ג טז). ואולת תאר על האשה כלומר שהסכלות והאולת תהרסנו (המאירי, משלי יד א). סכלות הבנים רקב לממון האבות (שם כא כ). עזבתי אתכם בים הסכלות טובעים ובטיט הפתיות שוקעים (ר"י חריזי, תחכמ' ג). אשר יאמר רשות היא התפלה וחובה הקרובה לקהלה אמת הכה בהוללות וסכלות ולא נמצא למכתו תעלה (שם כד). אבל חי נפשי ונפש זקני אשמדי אם לא תאמר לסכלותך די ולקחתיך באצבעי הקטנה והראיתיך כנה (ר"י זבארה, שעשו' יא 80). חסרון הסכלות ר"ל שיסכל דבר מהדברים כי הסכלות הוא גדול שבחסרונות (רלב"ג, מלחמ' השם ג ב). בעת אשר ישתדלו לבות לחקור יסוד הודו ומהותו תשוב ידיעתם אזי סכלות תקצר ידיהם מידיעתו (עמנו' ד). הנניח לעולם הנשמות לכל גבן ואיש בעל חטוטרה וירויחו בסכלותם לעדן ונרויח בשכלנו מערה (שם ח). ואמר כשיהיה הנפש בחולי סכלות יהיה המות רפואתה (רש"ט פלקירא, המבקש כו). ועל כן אמר אריסטון כי רוב מה שימות אמנם ימות מפני סכלות הרופאים בטבע (שם לד). אמר המלך ואיה סכלות כזה כי תאמרו שמצד שגליתם מארצכם אבדתם החכמה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 116). — ומשל: אין חולי יתר מהסכלות (ר"י גבישון, עמר השכחה קיט::). הסכלות והעצלות אחי הדלות (מראה המוסר כב.). טוב סכלות תמה מחכמה מדמה (בן זאב, מלון גרמני-עברי, ערך האלב). — ומ"ר סִכְלֻיּוֹת: אשר מזה חוייבו להם ב' סכליות וכו' (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ל, ד"ה לעלוקה). כמו שזריחת השמש תקל כאב החולים על הרוב כן ההסתכלות באלה הגרמים יקל כאב השיבושים והסכליות באלו האמונות (הוא, חזות קשה א). — ועי' עוד סָכָל מ"ר סמ'.