א. סכן

1, ממנו סֹכֵן, סֹכֶנֶת, א. סָכַן, מִסְכֶּנֶת.



1 [המשמ' העקרית היא כנראה טִפֵּל בדבר, כמו סֹכֵן, סֹכֶנֶת, ומזה קל, הועיל לדבר, והִפע' להיות רגיל בדבר].

חיפוש במילון: