ש"נ, מ"ר סַלְסִלּוֹת, — הענף הקטן של הגפן, Rebe, Ranke; sarment; shoot: עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סַלְסִלּוֹת1 ירמ' ו ט. — ובמדרש במשמ' סַל: מה עשה אותו זקן נטל סלסלה2 ומלא אותה בכורי תאנים יפות וקרב לפני אדריאנוס וכו' ואלא שבתוך הסלסלה2 מהן מנתק וכו' נטל הזקן הסלסלה2 מלאה זהובים תנחו' קדושים ח. — ואמר המשורר: והמות יעולל את המונם כסלסלות וילקט הנזרים ר"י חריזי, הענק קצב.
1 [מנחם חברו עם סַל, וכן ת"י סלסילין, וכן דעת רד"ק. וכן השבע' (ἐπὶ τὸν ϰάϱταλλον αὐτοῦ, סַלְסִלּוֹ). וכך גם הירונ'. ובמשמ' זו נמצא גם במדרש, ובאשור' סֻסֻלֻּ. אולם משמ' זו אינה הולמת את דברי הכתוב. וכבר חלק דונש על דעה זו במחלקתו עם מנחם, (בספרו תשו' דונש) וז"ל: וגם שם סלסלות כמו סל החלות ושת לעקלקלות ועקב מישרים וכו' ודמית כבוצר על הסלסלות ירמ' ו ט אלי ובסל העליון בראש' מ יז ואין ביניהן דמיון כי הסלים כטנאים וכדודים והסלסלות כענפים וכזלזלים ובאמרו השב ידך כבוצר על הסלסלו' תדע כי פעם שנית צוה לשוב ולחפש הענבים והסלסלות לעולל העוללות. וסלי חרי לא נכפלו במקרא כי כאשר לא נכפלו גלי הים ישעי' מח יח לקוראם גלגלים כן לא נוכל להכפיל סלים לקוראם סלסלות וסלסלים וכאשר לא נסור כפילת סנסנים וזלזלים כן לא נסור כפילת סלסלות כי הם שמות נבנים על הכפילה והתבונן ואל תפק הפלילה, ע"כ. ולזה הסכים ר"ת בהכרעותיו שהוא כמו זלזלות. וכן ריב"ג בשרשיו, וכן דעת החדשים. ורש"י פרש מן סִלְסֵל שלפי פרושו הוא כמו חִפֵּש, עי' בהערה לסלסל, והוא מוסיף וז"ל: רביקור"ש בלע"ז כמו סלסלה ותרוממך כך פיר' דונש וכו'. כנראה לא ראה את עצם דבריו של דונש.]
2 [בכ"י אקספורד כלכלה, עי' בהערה של בובר.]